ש: האם מותר לאשכנזים לאכול חמץ בשבת שלאחר החג השנה?
ת: כן.  מכירת חמץ פוקעת מעצמה במוצאי שביעי של פסח כיון שאין הגוי מביא את התשלום. בכניסת השבת הוא שלנו.  כך כתוב בשטר המכירה של הרבנות הראשית ואין בזה משום גזל גוי.
ש: אבל החמץ הזה היה מוקצה בשביעי של פסח, סופו של אותו יום הוא בין השמשות של שבת, ואנו אומרים "מגו דאתקצאי בבין השמשות, אתקצאי ליומא כולא"?
ת: נכון שיש דעה כזאת.  זו מחלוקת.  עיין לוח א"י להגרי"מ טוקצינסקי. אבל יש מתירים, כי לא אומרים כן בדבר שמוקצה עקב היום שעבר אלא עקב היום הבא.  עיין ביה"ל ריש תרס"ה ד"ה אתרוג.  שו"ת יחוה דעת ב סד.  פסקי תשובות תמ"ח 118.  כמובן מבחינה מעשית יש מאד להיזהר שלא יגע בכלים.
ש: ומה בדבר אכילת קטניות בשבת?
ת: פשוט שמותר, כי הן אינן מוקצה, כיון שמותרות לספרדים, ויש ספרדים בכל מקום בימינו.  וכן מותר בשבת לאכול שרויה שהיא חומרה ורוב האשכנזים מתירים בזה.  כל זה נאמר בקטניות מוכנות שאינן זקוקות לבישול.

הרב שלמה אבינרצילום: פלאש 90

ש: והאם מותר לבשל קטניות בשביל אותה שבת?
ת: הנושא מתחלק לשני חלקים: א. בישול ביום חמישי שהוא חול המועד.  ב. בישול בשביעי של פסח על יסוד עירוב תבשילין. 
בדבר הבישול ביום חמישי, יש כמה שאלות: א. האם מותר לבשל בחול המועד עבור יום שאחרי החג?  התשובה היא שלצורך מצוה מותר, שאם לא כן, אי אפשר לבשל שום דבר לשבת, גם דבר שאינו קטניות.
ב. אך כאן השאלה יותר קשה, כי ההיתר לבשל בחול המועד מאכל המיועד לשבת הוא מפני שבמועד עצמו אפשר לאוכלו, וכאן אי אפשר להשתמש בו בשביעי של פסח.
ג. באיזה כלי נשתמש.  כי בכלי חמץ ודאי לא משתמשים בפסח.  ובכלי של פסח לא מבשלים קטניות.  ואם נבשל, יש פוסקים שנצטרך להגעיל את הכלי לקראת השנה הבאה, ויש מתירים לא להגעיל. כמובן אפשר להשתמש בכלי מיוחד לקטניות.
ד. יש חשש שמא מתוך בישול קטניות הוא ישכח ויאכל מהן או יתערבו במאכלים אחרים. כמובן אפשר להיזהר.
לסיכום, יש מחמירים ויש מקילים וכל אחד יעשה כעניינו.
ש: והאם מותר לבשל קטניות בשביעי של פסח עבור שבת על יסוד עירוב תבשילין?
ת: גם פה יש כמה שאלות:
א. שאלת הכלים הנ"ל.
ב. שאלה שמא יאכל מהן או שמא יתערבבו כנ"ל.
ג. שאלת המוקצה.  ואמנם אמרנו שאינו מוקצה כי מותר לספרדים אבל יש אומרים שאם זה אסור לו ומותר לאחרים, זה בכל זאת מוקצה.  ויש מתירים.
ד. שאלה מיוחדת עקב עירוב תבשילין, כי ההיתר לבשל מיום טוב לשבת מבוסס על היסוד שאולי יזדמנו אורחים וזה יהיה עבורם, אבל כיון שקטניות אסורות לאכילה, אי אפשר לומר שיזדמנו אורחים שיאכלו אותם.  ויש לדחות כי אולי יזדמנו ספרדים שיאכלו.
לסיכום, זו מחלוקת.  הגרע"א מתיר.  חתנו החת"ס דוחה דבריו ובעל שואל ומשיב דוחה דברי החת"ס.  פס"ת תקכז 69.  והגרשז"א נוטה להתיר.  ויש אוסרים.  עיין לוח א"י לגרימ"ט שמביא שתי הדעות.  ועיין פס"ת תקכז אות כ. יש מחמירים ויש מקילים וכל אחד יעשה כעניינו.  אבל לכל הדעות אפשר לבשל בשביעי של פסח שרויה כלומר כופתאות.  פס"ת שם 75.
ש: סליחה אבל הרב בעצמו כתב בשו"ת סמ"ס שהודפס בעולם קטן: "יש מתירים אבל רוב הפוסקים אוסרים"?!  זה לא סותר אבל זו הדגשה אחרת?
ת: אז, אני חולק על אותה הדגשה שכתבתי...  מותר לי...  כאשר נשאלתי בסמ"ס זכרתי שבפסקי תשובות הוא כותב שרוב הפוסקים מחמירים אבל אחר כך בדקתי וראיתי שאין דבריו מוכרחים (ומעשה שנשאל הגר"מ פיינשטיין ופסק מה שפסק, אך זה היה כנגד מה שפסק עצמו בספרו אגרות משה.  בני הבית תמהו: אם שיניתם את דעתכם, איך אנחנו חוזרים ומדפיסים אגרות משה כמעט כל שנה במתכונתו ותורתו?!  אמר הגרמ"פ: ומה בכך, יש שתי שיטות, אלו ואלו דברי אלהים חיים. מגד גבעות עולם עמ' נו – מ"צ).
 
חג שמח ושבת שלום!