גם בפרשת צו, כמו בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא, עוסקים במשכן החדש שזה - עתה הוקם, וכן בעבודת הקורבנות. הקורבנות שמקריבים על המזבח, "צו את אהרון ואת בניו לאמר", פוקד האלוקים על משה ומעביר לו רשימת הנחיות הקשורות לקורבנות שיועלו על המזבח במשכן.
"וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים אֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֖יב לַיהֹוָֽה׃ יב אִ֣ם עַל־תּוֹדָה֮ יַקְרִיבֶ֒נּוּ֒ וְהִקְרִ֣יב ׀ עַל־זֶ֣בַח הַתּוֹדָ֗ה חַלּ֤וֹת מַצּוֹת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וְסֹ֣לֶת מֻרְבֶּ֔כֶת חַלֹּ֖ת בְּלוּלֹ֥ת בַּשָּֽׁמֶן". קורבנות רבים המוזכרים בפרשת השבוע נידונו כבר בפרשה שעברה, אך בעוד בפרשת ויקרא הופיעו הדינים המיועדים לאדם המביא את הקורבנות, בפרשת השבוע מופיעים הציווים לאהרון ובניו המקריבים את הקורבנות.
על המזבח תיקוד אש תמיד; בבוקר, יש לגרוף את האפר שהצטבר על המזבח משריפת הקורבנות ולהניח אותו בצד המזבח, לאחר-מכן מקריבים את "קורבן התמיד" הנחשב לקורבן עולה ורק לאחר-מכן מותר להקריב את קורבנות נוספים. כאשר תצטבר כמות גדולה של אפר, יחליף הכוהן את בגדיו ויוציא את האפר אל מחוץ למחנה. בהמשך מסופר על טקס חנוכת המשכן בכ"ג באדר, שבוע לפני ראש חודש ניסן, מכנס משה את כל העדה לפתח אוהל מועד לטכס חנוכת המשכן.
וכך מתנהל הטכס: הוא רוחץ את אהרון ואת בניו במים. לאחר-מכן הוא מלביש את אהרון את בגדי הכוהן הגדול, ועל ראשו מניח את המצנפת ואת ציץ הזהב. הוא מושח את המשכן ואת כליו בשמן המשחה ויוצק ממנה על ראש אהרון. גם את בני אהרון הוא מלביש את בגדי הכהונה המיוחדים להם. אל המזבח הוא מקריב שלושה קורבנות: פר אחד ושני אילים. לפני שחיטת הקורבנות משעינים אהרון ובניו את ידיהם על ראש הקורבנות בתפילה לאלוקים.
בחרתי להכין דמוי קורבן תודה, בצק שנעשה עם שמן זית ונאפה בתנור, והיא - הפוקצ'ה.
צילום: חנה פנט
רכיבים:
1/2 קילו קמח
כף שמרים יבשים
1/2 1 כפות סוכר
1/2 כף מלח
2 כוסות מים - מידה של כוס חד פעמי
3 כפות שמן זית
תוספות על הפוקצ'ה:
שמן זית,מלח גס,
אופן ההכנה
מערבבים תחילה את כל החומרים היבשים
מוסיפים את המים ואת השמן ולשים 10 דקות, הבצק דליל יחסית וזה בסדר
נותנים לנוח חצי שעה ומדליקים את התנור ל- 200 מעלות או יותר
משמנים את הידיים בשמן (אפשר זית), לוקחים מהבצק ומשטחים מעט בתבנית
עושים שקעים עם האצבעות ומעמיסים
אופים עד שמזהיב.