בפרשתנו אנו קוראים שעושי מלאכת בניית המשכן וכליו מסיימים את כל העבודה ומראים אותה למשה. משה רואה שעשו הכל כמצוות ה' ומברך אותם. בשלב הזה היינו מצפים שהמשכן יוקם ויתחיל בפעילותו באופן מיידי, אולם ה' מצווה את משה לחכות ולהקים את המשכן רק בראש חודש ניסן.
נשתדל לעשות סדר בלוח הזמנים הכרונולוגי.
א) תאריך הציווי על המשכן
אומר המדרש תנחומא (שמות, פקודי, סימן י"א) "ואימתי נאמר לו למשה לעשות את המשכן? ביום הכיפורים. לפי שעלה משה להר שלש פעמים ועשה שם מאה ועשרים יום, מששה בסיוון שעלה לשם עד יום הכיפורים שהוא עשרה בתשרי. ואותו היום נאמר: וינחם ה' (שמות ל"ב) על מעשה העגל. אותו היום אמר לו 'סלחתי כדבריך'. ואותו היום נאמר לו: 'ועשו לי מקדש' (שמות כ"ה). ובו ביום אמר לו: 'וסלחת לעונינו ולחטאתנו ונחלתנו' (שמות ל"ד).היום הזה תנחילנו סליחה לדורות. ובו ביום אמר לו הקדוש ברוך הוא :'כי ביום הזה יכפר עליכם' (ויקרא ט"ז). ועשו את המשכן בחדווה ובשמחה".
נסביר את דברי המדרש. כזכור, לאחר חטא העגל ה' החליט ששכינתו לא תשרה בתוך עם ישראל אלא ישלח מלאך בלבד להכניס את עם ישראל לארץ, וזאת מחמת שכששכינת ה' נמצאת בתוך העם, אם הם עדיין חוטאים אז הקיטרוג גדול יותר עליהם. משה התפלל לה' שיחזור וישרה שכינתו בתוך עם ישראל וגם יתן להם את התורה בשנית. ביום הכיפורים, ביחד עם קבלת הלוחות השניים, ה' מגלה למשה את י"ג מידות הרחמים ואז מצווה עליו גם להקים את המשכן, כאשר המשכן הוא בעצם אותה השראת שכינה בישראל שמשה התפלל עליה ("ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם").
ב) איסוף התרומות למשכן
רש"י הראשון על הפרשה הקודמת, ויקהל (פרק ל"ה פס' א'), כותב שמשה ביקש מעם ישראל לתרום למשכן "למחרת יום הכפורים, כשירד מן ההר". וממילא בימים שלאחר מכן נאספו התרומות למשכן. איסוף התרומות לקח יומיים נוספים- "א"ר יוחנן לשני בקרים הביאו והותר שנאמר 'והמלאכה היתה דים' (שמות, ל"ו). עוד יום עד שהדריכו את בצלאל ואהליאב והוציאו קול במחנה שיפסיקו להביא תרומות, והגענו לי"ד בתשרי. למחרת, בט"ו בתשרי, החלה בניית המשכן. אגב, ע"פ הגר"א עם תחילת בניית המשכן חזרו ענני הכבוד להקיף את עם ישראל, לאחר שבוטלו אחרי חטא העגל, ולכן חג הסוכות, שהוא זכר לענני הכבוד, מתחיל בט"ו בתשרי.
ג) סיום מלאכת המשכן
לגבי כמה זמן לקחה בניית המשכן וכליו אנו מוצאים מחלוקת במדרש תנחומא (שמות, פקודי, סימן י"א): "ולכמה חדשים נגמרה מלאכת המשכן? רבי שמואל בר נחמן אמר:
בשלשה חדשים נגמרה מלאכת המשכן, תשרי, מרחשון, כסליו. והיה מונח ומפורק טבת ושבט ואדר. והעמידוהו באחד בניסן, שנאמר: ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד. רבי חנינא אומר: באחד באדר הייתה נגמרה מלאכת המשכן. למה?
שהמלאכה שנעשית בקיץ ביום אחד, נעשית בחורף בשני ימים, וכדברי רבי שמואל בר נחמני שאמר: שנעשה המשכן בשלשה חדשים".
מסורת היתה בידיו של רבי שמואל בר נחמן שמלאכת המשכן התפרסה על פני שלושה חודשים. לא הכוונה שלושה חודשים מלאים אלא במהלך חלק מתשרי, כל חשוון וחלק מכסלו. הפסיקתא רבתי (סימן ו') מפרט יותר באיזה יום בכסלו הסתיימה בדיוק מלאכת המשכן- "אמר רבי חנינא בעשרים וחמשה בכסליו נגמרה מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחד בניסן שהקימו משה". אגב, לטענת המשך המדרש זו הסיבה שחנוכת המקדש בימי חשמונאי קרתה דווקא בכ"ה בכסלו- "ומעתה הפסיד כסליו שנגמרה מלאכה בו... אמר הקדוש ברוך הוא עלי לשלם לו מה שילם לו הקב"ה חנוכת בית חשמונאי".
רבי חנינא חולק, וסובר שהמסורת שהיתה בידי רבי שמואל בר נחמן מדבר על כך שמלאכת המשכן ראויה היתה לקחת כשלושה חודשים, או ליתר דיוק כחודשיים וקצת, אבל בגלל שמלאכת המשכן נעשה בחורף שהימים קצרים יותר, היא לקחה ארבעה וחצי חודשים, עד ר"ח אדר.
מכל מקום לשתי הדעות התעכבה בניית המשכן זמן רב (בחודש או ביותר משלושה חודשים) וכאן נשאלת השאלה מדוע. הרי כל עניין המשכן היה להחזיר את השראת השכינה לעם ישראל ומדוע להתעכב?
ד) הסיבה להמתנה עד ר"ח ניסן
הפסיקתא רבתי (שם) מסביר מה קרה בין כ"ה בכסלו לר"ח ניסן שאז הוקם המשכן ומדוע התעכבה הקמתו: " וכל זמן שהיה מקופל היו ישראל מלמלאין על משה לומר 'למה לא הוקם מיד שמא דופי אירע בו?' שחשב לערב שמחת המשכן בחודש שנולד בו יצחק... כיון שבא ניסן והוקם המשכן עוד לא לימלם אדם אחר משה". הסיבה לדחיה היתה, לשיטת הפסיקתא, כדי להקים את המשכן בחודש שנולד יצחק, אבל ישראל חשבו שמה אירע דופי במשכן ולכן מתעכבת הקמתו.
המדרש תנחומא (שם) מביא גם הוא את אותה סיבה לדחיית המשכן, וכך לשונו: "למה לא עמד מיד? אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק. אמר הקדוש ברוך הוא: הריני מערב שמחתכם שמחה בשמחה. והיו ליצני הדור מרננין ומהרהרין ואומרין: למה נגמרה מלאכת המשכן ואינו עומד מיד, ולא היו יודעים מחשבתו ועצתו של הקדוש ברוך הוא".
כאן נשאר לשאול על המדרשים מה מיוחד דווקא ביום לידת יצחק שצריך היה לחכות כל כך הרבה זמן להקים את המשכן דווקא באותו יום. מדוע אם כבר, למשל, לא הוקם המשכן ביום ז' באדר שבו נולד משה רבנו עצמו?
נראה לי לתרץ שיצחק היה היחיד שהסכים לעלות בגופו על המזבח כעולה (עקידת יצחק) וממילא מידה כנגד מידה שראוי שהמשכן שבו מקריבים קרבנות ייחנך ביום שבו נולד.