השבועות שאחרי חניקתה למוות של הפעוטה יסמין וינטה על ידי המטפלת שלה, לוו ברעש רב. אמהות מחו, אינספור מאמרי דעה נכתבו, ואפילו הוגשה הצעת חוק הצבת מצלמות במעונות יום, שרק לפני שבוע הפכה לחוק מן המניין ולאחד החוקים האחרונים שהעבירה הכנסת היוצאת. בתזמון מושלם, בשבוע שעבר פורסם כי הפרקליטות עומדת לחתום על הסדר טיעון עם אותה מטפלת. במסגרת ההסכם היא אמנם תורשע בהריגתה של הפעוטה, אבל סעיף ההתעללות בו הואשמה ישונה לסעיפים קלים יותר. 

המצלמות שהיו כבר באותו גן פרטי בפתח תקווה, הקלו על חוקרי המשטרה וסייעו לגלות את אשמתה של המטפלת מעל לכל ספק, אך לא הצילו את יסמין. המצלמות תיעדו את התנהגותה האכזרית של המטפלת שכל בר דעת יכול להגדיר כהתעללות, ולמרות זאת, הוחלט לשנות את הסעיף.

נדמה שהפרקליטות אינה מכירה בכך שמדובר כאן "באכזריות, בהטלת פחד ואימה משמעותיים על הנפגע", כפי שמוגדר באחד מפסקי הדין שניתנו כאן בעבר. אבל זו לא רק ההכרה שחסרה, נדמה שלמרות ההוכחה הבלתי מעורערת שהייתה, הפרקליטות לא לקחה בחשבון את הנזק העצום שיש בהסדר טיעון כזה, העלול להוביל לתקדים בלתי רצוי בחברה מתוקנת.

כגננת בעברי וכשותפה להכשרת גננות כיום, נוצרת התחושה שכדי להשהות את הבקשה למטפלות איכותיות שעברו הכשרה מתאימה בנושא התפתחות הילד או הילדה, המדינה והפרקליטות משתיקות אותנו עם התקנת המצלמות. במקום להקפיד על איכות הנשים המטפלות בילדינו, שמים פלסטר, שיחזיק מעמד עד ההתעללות הבאה.

יסמין אינה היחידה בה פגעה אותה מטפלת, שגם הואשמה בהתעללות בתינוקות שונים בשמונה הזדמנויות בגן. מספר המקרים הללו מצריכים חשיבה מחודשת על הכשרתן של המטפלות העתידיות שיהיו ראויות לחנך ילדים. הרי כל הורה יודע שהוא יכול, אם לא מחויב, לסמוך על הגננות והמטפלות, להעצים אותן, להאמין בהן ולהעריך את עבודת הקודש שהן עושות עם ילדינו הרכים. לכן, במקום לחפש כיצד לעקוב אחר צעדיהן, עלינו לדאוג שהן יעברו הכשרה מתאימה, וידאגו להמשיך להתפתח ולשכלל את הדרכים החינוכיות שיקדמו ויעשירו את ילדינו.

אל החשיבות לשלום הילדים מהמקום הפיסי, עלינו להוסיף כמעט כיחידה אחת את החשיבות שיש לתת לשלומם הנפשי ולאיכות החינוך. קבלת הרישיון לפתיחת גן פרטי או פעוטון צריך להיות מותנה בהכשרה מתאימה ובבדיקת אמינותה של הדורשת. תקופת הרישום לגנים עומדת בפתח, ולכן חשוב להזכיר להורים שהכינוי 'גננת' ניתן לאישה שלמדה באחת המכללות לחינוך וסיימה עם תואר ראשון. פתיחת גן או עבודה מול ילדים אינה מקנה באופן אוטומטי את האישור להשתמש בשם 'גננת'.

איריס גלילי היא ראש החוג לחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום