(טו) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה: (טז) וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה: (יז) וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱ-לֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים: (פרק א)
לכאורה נראה שכתוצאה מיראת אלוקים של המילדות הן פעלו בניגוד לדברי מלך מצרים. אבל רבי יצחק עראמה בעל העקדה הבין את הדברים בדיוק להפך. כך כתב (שער לד):
"ותיראן המילדות וכו'. הירא את דבר ה' גם הוא נזהר מאד מעבור מצות פי המלך, כמו שאמר החכם (משלי כד, כא) "יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ". ובמקום אחר (קהלת ח, ב) "אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים". יִרצה שאפילו בדברים שמושבע ועומד עליהם מפאת האלוקים נתן רשות לשמור מצוות המלך באופן מה... ולזה אמר בכאן כי לפי שיראו המילדות את האלוהים לא רצו לחטוא במצוות המלך שציווה אותן "בילדכן את העבריות וראיתן וכו'", והתחכמו בדבר, ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים בענין ההתילדות וחדלו מהתעסק בו כדי שלא תחול עליהן מצוותו, אבל התעסקו בהחיות הילדים בהאכילם וכל צרכי חיותן".
לדעת בעל העקדה יראת אלוקים גורמת לשמור את מצוות המלך. המילדות שהיו יראות אלוקים "לא רצו לחטוא במצוות המלך", ולכן הן הפסיקו לעסוק בתהליך הלידה "כדי שלא תחול עליהן מצוותו", והתחילו לעסוק "בהחיות הילדים בהאכילם וכל צרכי חיותן". הן עשו הסבה מקצועית והפכו ממילדות למטפלות כדי שלא תצטרכנה להגיע למצב שבו תחול עליהן מצוות המלך. הסבה מקצועית זו מתוארת בתורה במילים: "וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים".
אכן פרעה בא בטענות למילדות, אך לדעת בעל העקדה הדבר נובע מכך "שלא ידע פרעה נקיון כפיהם", וכפי שהוא מבאר בהמשך, עיינו שם.