שני חלומותיו של יוסף דומים, שניהם הולכים בכיוון אחד הרומז לשאיפותיו הפוליטיות של יוסף ולאספירציות שלטוניות. אולם, יש ביניהם גם הבדל משמעותי. בחלום הראשון יוסף רואה אלומות ובחלום השני הוא רואה את גרמי השמים, הכוכבים הירח והשמש. בחלום הראשון הוא בעצמו אחת האלומות ובחלום השני הוא נותר אנושי, הוא נשאר יוסף וכל השאר- קרי אחיו והוריו, מיוצגים באמצעות גרמי השמים, כולם - מלבדו.
על פניו ברור ששני החלומות רומזים לשני דפוסי שליטה שונים. החלום הראשון מרוכז בעניינים כלכליים. הדימוי של האחים לאלומות מביע את הצרכים האנושיים שלהם במחיה ומזון. תקומת אלומתו של יוסף מעידה על הצלחתו הכלכלית ועל השגשוג שאליו יצליח להגיע והשתחווית שאר האלומות לאלומתו מייצגת את ההיזקקות של האחים לפרנסתו של יוסף, להיבנות מהישגיו בתחום.
החלום השני אינו מרוכז בנקודת האחיזה השלטונית הזו. בחלום השני יוסף הנעדר מן התמונה, הוא כח מניע, הוא מושך בחוטים אולם השחקנים הראשיים הם הכוכבים, הירח והשמש. גרמי השמים המאירים את הרקיע ומאירים לעולם. בחלום הזה יוסף כמעט שקוף, והאחים בעצמם הם הכוכבים.
שני החלומות משקפים שתי תפיסות עולם שונות של מקומו של השלטון ונקודת אחיזתו בחיי מי שכפוף לו.
החלום הראשון הוא חלום מאוד "רזה" מבחינת ההבנה המשפטית שלו. הוא תופס את יחסי הכפיפות בהקשר מאוד צר, נזקק ומעניק. הוא קובע את נקודת הרלוונטיות של השלטון לנקודה המסוימת המתייחסת לתלות הממונית והכלכלית. כל הסיפורים האנושיים מצטמצמים דרך נקודת מבט זו לנקודה המרכזית האחת של שמירה על החיים, כמו התלות של בעל חיים בבעליו. יש פה האחדה של הסיפור האנושי לנקודה מינימלית צרה מאוד. ויש פה איתור של הנחת יסוד נוחה. צורת חשיבה שאינה רואה את קומתו השלמה של מי שנתון לחסדי השליט. שלטון שיוצר פער עצום בין המורכבות של הקיום האנושי ומגוון משמעויות החיים לבין יכולתו של השליט לתפוס את מלוא מרחב המשמעויות הזה.
החלום השני הוא חלום עצום, הוא רואה בכל אחד מן האחים כוכב מאיר, עולם שלם של יכולות וכישורים. והוא מבטא את ההבנה ששלטון הוא מרכז של סיוע שפועל מתוך רגישות לצרכים המרובים של כל אחד מהנשלטים, שאף הם, כל אחד מהם לעצמו רווי עוצמה. זוהי שליטה שבאה מתוך הבנה של מורכבות גדולה יותר של המצבים החברתיים והאישיים בזירת החיים. ההבנה שלכל אחד יום ולילה. שלכל אחד שעת ההארה שלו. שהוא נשלט גם בידי גורמים שמחוצה לו ושעל מנת לצחצח את זוהרו יש לנהוג כלפיו ברגישות ובחכמה מרובה. לראות את הצדדים המרובים שבו ולהעצים אותם. בחלום הזה, השליט הוא משרתם של אדונים רבים הראויים לכיסא רם ונישא בפני עצמם. כאמור, תפקידו של יוסף בחלום הזה הוא לא להיות על הבמה אלא רק מאחורי הקלעים. רק בהכוונה, בדיוק, בשימור הכוחות השונים ובתיעולם לכיוון נכון. זוהי שררה אחרת, אוטופית.
שמר את הדבר בלבו
יעקב מתרעם על החלום השני כשהוא שומע עליו. ובכל זאת "ואביו שמר את הדבר בליבו". מה מהותה של שמירה זו? ר' יוסף בכור שור מבאר שהשמירה היא נטירה, היינו שיעקב נוטר ליוסף על החלום הזה ובלבו טינה עליו. אולם, על פי הזוהר שמירה זו היא שמירה כזו של שמירת שבת. הזוהר אינו מבאר את דבריו אבל שמא בעקבותיו ניתן לומר שיעקב שמר את החלום במובן אקטיבי. הוא מבין שעליו להכין את יוסף למשימת חייו. אולי כחלק מהבנת גודל המשימה הוא שולח את יוסף לראות את שלום אחיו. הוא מבין שהחלום הגדול הוא חלום המחייב יותר מאשר הבנה והיכרות עם תכנון וניהול משק הבית. החלום הגדול מחייב הבנה אנושית רחבה, היכרות עם משעולי החיים ונתיביהם. והוא מחייב התנסות ממשית והיכרות אינטימית עם קורות החיים, עם האקראיות שלהם, עם החיפוש והתהייה.
רש"י ומפרשים אחרים מסבירים שמדובר בהמתנה. יעקב התמלא תקווה מחלומו של יוסף והמתין בידיעה שיום יבוא והחלום עתיד להתממש. יעקב נוצר את החלום כאבן יקרה. הגדיל לעשות המדרש המתאר שיעקב מתיישב וכותב בקולמוסו את היום והשעה. מתעד את החלום בידיעה שבידיו עדות חשובה מאין כמוה – פיסה מן העתיד.
החלום הקטן, החלום הראשון, אכן התממש. יוסף חולש בסופו של דבר על עוצמה כלכלית, עטוף בטחון ועצמאות. החלום השני, חלום האור הגדול הנמשך והולך משלל גווניו של עם שלם שיפעת אור השמש והירח עליהם, שמור עוד בליבו של יעקב ומחכה לפתרונו.