הנתון המפתיע: כמה אנשים מוכרזים כיהודים לאחר בירור יהדות?

בדיון שנערך היום (שלישי) בוועדת העלייה והקליטה חשפו נציגי בתי הדין הרבניים את שיעור המוכרים כיהודים, לאחר בירור יהדותם. זאת על רק הביקורת מצד חוגים מסוימים על עצם הבדיקה והקלות לכאורה שניתן לדרוש אותה.

יוזמת הדיון, ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, הסבירה מדוע ביקשה להעלות את הנושא על סדר היום. לדבריה,"הפסק האחרון של בית הדין הרבני בחיפה, בהליך גירושין, בו טען הגבר כי אשתו עסקה בזנות – בית הדין פסק כי הטענה מעלה ספק לגבי יהדותה".

עוד היא אמרה כי "בעקבות זאת, קרא בית הדין לפתוח תיק בירור יהדות לאישה. איך נטיות מיניות יכולות להעיד על יהדות – וצעד זה של בית הדין גם פסול ע"פ הנחיית היועמ"ש?!". את דבריה חיזקה נציגת משרד המשפטים, עו"ד בת שבע שרמן-שני, שאמרה כי "עיסוק בזנות אינו יכולה להיות עילה לבירור-יהדות".

לעמדתן הצטרף גם עו"ד אלעד קפלן, ממכון "עתים", שטען כי בתיקי גירושין רבים, טוענים לאחרונה הגברים כי נשותיהם אינן יהודיות ע"פ ההלכה - ובעקבות זאת פותח בית הדין תיק בירור יהדות. "זהו איום קיומי על מדינת ישראל, ועל הלכידות החברתית", אמר.

מנגד, טען היועץ המשפטי לבתי הדין, הרב שמעון יעקובי,, כי ציין כי 97% מבירורי היהדות מסתיימים בהוכחה כי המבררים הם יהודים, "החוק מחייב כי נישואין בין יהודים יתקיימו כהלכה ולכן החוק מחייב אותנו לברר את יהדות הצדדים – אם עולה חשש או ספק. במקרה נקודתי עלה חשש, והבדיקה העלתה כי אכן מדובר באישה לא-יהודייה. היא ואימה זייפו מסמכים, כולל בבירור שנעשה במשטרה".

לגבי הטענות על כך שגברים משתמשים בכלי זה כחלק ממאבק הגירושין שלהם אמר יעקובי כי "הנחיות קובעות כי אין סמכות לבית הדין לבצע גירושין בין מי שאינם יהודיים. טענות של גבר, לא-בתום-לב, מועלות בהליך גירושין, אך גם טענות אלו נבדקות, למרות העילות הלא-תמימות. במקרה ומתברר שאחד מבני הזוג אינו-יהודי מופסק ההליך, ומועבר לבית משפט למשפחה. היועץ המשפטי לממשלה לא יכול לתת הוראות לדיינים - כשם שהוא אינו נותן הוראות לשופטים".

מנהל אגף בירורי היהדות בבתי הדין הרבנים, הרב אליהו מימון, הוסיף כי "בשנים האחרונות הוכנסו לעם ישראל כ-55,000 איש, 97% מהפונים. במקרים בודדים מתברר כי הפונה אכן אינו-יהודי "האם אתם מציעים שנעצום את עינינו מהעובדות ונכריז עליו כיהודי?!".

אחראי חקיקה בארגון חותם, אבנר פורת, ביקש לחזק את עמדת בתי הדין וציין כי "הצעדים שנוקטים בתי הדין הם חובה לא זכות. חובה כלפי הרוב המוחלט של תושבי ישראל המעוניינים להינשא ליהודיים, חובה ציבורית כלפי מדינת ישראל המעוניינת לקיים חברה אחת, וחובה לברר דין ששי חשד כי הוא מרומה".