לאחרונה רוח רעה נושבת, הקוראת ללכת לבחירות מוקדמות – במקום להמשיך בעשייה השלטונית החיונית עד תום הקדנציה על פי חוק, כלומר 5 נובמבר 2019.
חלק ניכר מהלחץ מגיע מהעיתונות . שהרי, חלק ניכר מכספי מימון הבחירות (לפחות 200 מליון ש”ח) מגיע ישר לכיסיהם של העיתונים - כתשלום לתעמולת הבחירות - ולבעלי מקצועות ומשרדים, שמקורבים לעיתונאים. לכן, כדי למנוע את הנזק הגדול הזה, יש צורך בהפעלת לחץ נגדי. לשם כך, יש צורך בשרים וח”כים ואישי ציבור אשר יתבטאו דווקא נגד הקדמת הבחירות.
בהקשר זה מגיעה ברכת כל הכבוד לכמה נבחרי ציבור שבדיוק כך נהגו. בראשם, למשל, יו”ר הכנסת יולי אדלשטין שהכריז כי “אין טעם ללכת לבחירות מוקדמות”. יו”ר הכנסת לא נותר לבד, בזכות שני שרים בכירים שגם הם כבר הספיקו לעשות את הנדרש. השר יריב לוין הדגיש בראיון כי "אני תמיד בעד ניצול ימיה של ממשלת ימין" ואילו השר גלעד ארדן אמר: “אני מקווה שהבחירות תהיינה ביום 5.11.19. אינני רואה סיבה לקצר קדנציה של המחנה הלאומי”. השר ארדן הוסיף והזהיר כי: “אין לדעת מה יקרה בבחירות!”
על השרים והח”כים להתעשת, להוביל ולהבין: ההתנגדות להקדמת הבחירות חשובה ביותר. אסור לבזבז רבע מהקדנציה של הימין – בדיוק כפי שלא זורקים רבע מהמשכורת החודשית לפח.
החוק קובע, שפיזור מוקדם של הכנסת מצריך אצבעות של 60 חברי כנסת. גם אם מערכת המשפט שיכורת הכח שלנו מאלצת את ראש הממשלה להתפטר, דבר חמור מאד לכשעצמו, בכוחם של 60 ח”כים למנות מחליף זמני לראשות הממשלה כדי לא לגרום לבחירות מוקדמות.
לכן, אם חלילה יתבזבז רבע קדנציה סתם כך, יהיה זה בשל חדלון מצד כמה ח"כים. והציבור לא ישכח ולא יסלח לאותם ח”כים שהצטרפו לשמאל ובאצבעותיהם הפילו ממשלת ימין סתם כך.
נאזין אם כן לראיונות, נעקוב אחר אמצעי התקשורת ונחפש: מיהם השרים והח”כים אשר משכילים להציל את מדינת היהודים מן הצרה המיותרת הזאת. אותם נזכור לטובה ביום פקודה. שהרי הקדנציה גם כך קצרה, והמלאכה מרובה, במיוחד בימי תור הזהב של טראמפ (כורש של ימינו) והארץ, כרגיל – עוד נותרה הרבה מאד לרשתה. הרבה מאד.
הכותבת הינה תושבת רחובות ודוברת מטות הערים למען ארץ ישראל