הסוף לתביעות הסרק של העובדים הפלסטינים

בשורה לתושבי הבקעה: בג"ץ דחה היום (שני) את העתירות נגד "תקנות הבקעה" שתקנה לפני שנתיים שרת המשפטים איילת שקד. מטרת התקנות היא מניעת התעמרות מצד עובדים פלסטינים או זרים כלפי חקלאים בבקעה. 

"תביעות מצליח" הפכו לשיטה שחקלאי בקעת הירדן סבלו ממנה שנים. פעם אחר פעם מצאו עצמם החקלאים נתבעים על ידי ערבים מיהודה ושומרון שטענו כי משכורתם לא שולמה על ידי מעסיקיהם הישראליים, וזאת ללא כל ראשית ראיה.

מכיוון שאגרת בית משפט לא קיימת בבית הדין לעבודה וקשה מאוד לגבות הוצאות משפט מהנתבעים המתגוררים בשטחי A ו B תביעות מצליח הפכו כדאיות. 

על פי התקנות, תובע שאינו תושב ישראל, יחוייב להפקיד ערובה לתשלום הוצאות המשפט של הנתבע, כדי שאלו יועברו לנתבע ככל שהתובע יפסיד במשפט. החריגים הם אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

לאחר תקנת התקנות ארגוני שמאל קיצוני עדאללה, קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח עתרו נגדן. כעת ניתן פסק דין שדחה את העתירה והטיל על העותרים הוצאות בסכום של 10,000 ₪.

השופט עופר גרוסקופף קבע כי, "זכות הגישה לערכאות, בשמה הוגשה העתירה דנן, משקפת ערך יסוד בשיטת המשפט הישראלית. ואולם, לצד ערך זה עומדים שיקולים חשובים שאסור להתעלם מהם: האינטרס הלגיטימי של הנתבע שלא להיות מוטרד בתביעות בלתי מוצדקות והשיקול המערכתי של מניעת הצפת בתי המשפט בהליכים משפטיים מיותרים. התקנות בהן עסקינן הן חלק מחקיקת משנה שתכליתה יצירת הרתעה מהגשת הליכי סרק, וזאת על רקע העומס העצום המוטל על מערכת בתי המשפט, והחשש מפני ניצול לרעה של מציאות זו. על חקיקת משנה זו ראוי לברך, כל עוד היא נעשית מכוח הסמכה בחקיקה הראשית, ותוך שמירה על מערכת איזונים המצויה במתחם הסבירות".