יש ספרים שמתארים התמודדות אישית עם קשיים גדולים. לעניות דעתי חלקם 'דידקטיים' מדי, ומנסים להביא את הקורא בכל פרק למסקנות אמוניות 'נכונות'.
ספרה של בת-גלים שער, 'מה ילד יום', מומלץ דווקא משום שהוא אינו כזה. הספר משתף בתהליך ההתמודדות של בת-גלים ומשפחתה עם היוודע דבר חטיפת בנה, בח"י ימי ההמתנה והתקווה, ולאחר מכן בהתמודדות עם השכול לאורך השנה. הוא אינו מטיף אלא משתף ומרגש; הוא אינו דידקטי אלא כן ועדין, באופן שיוצר השראה ומעורר למחשבה.
בעיניי, זהו ספר אישי-אמוני שטמונים בו כוחות נפש לצד כנות, אמונה לצד קשיי התמודדות, ומפגש חי עם העוצמה של עם ישראל (בארץ ובעולם!) לצד מפגש עם הרוע. עוצמתו באנושיות שהוא חושף, ובכך שהוא משתף בצורה פתוחה בהתמודדות היום-יומית לאחר האסון, עם מה שנדמה לאחרים כ'חזרה לשגרה'.
הספר מומלץ למבוגרים שזוכרים את התקופה – תוך עמודים בודדים הוא יחזיר אתכם לטלטלות ולעוצמות של הימים ההם. לא פחות מכך הוא מומלץ לצעירים, שיקראו אותו היום או בעתיד, ודרכו ייחשפו לפרק רב משמעות בתולדות תקומתנו בארץ הזו.
יותר מכול, הספר מזכיר לכל קורא באשר הוא מי אנחנו, מאין באנו, למה אנחנו שייכים ולמה אנחנו מסוגלים.
הספר כולל תמלול דברים חשובים שבת-גלים אמרה באירועי שיא שונים במשך השנה, וכן מכתבים מרגשים ומשמעותיים שהיא קיבלה מ'עמך ישראל'.
תֵיאוּרֶיה של בת-גלים נותנים לכל קורא חומר למחשבה על התמודדות אמונית עם השכול כמו על עוצמות העם הזה, ולא פחות מכך – על יחסי מתנחלים ותקשורת, יחסי ימין ושמאל ועוד.
לקראת סוף הספר מתואר סיפור שאינו מוכר לרבים: מתברר שחודשים לאחר הרצח מצאו החוקרים את יומנו האישי של גיל-עד. ביד רגישה מתארת בת-גלים כיצד עמלה במשך תקופה ארוכה, יחד עם אנשי המז"פ של המשטרה, על פענוח היומן, עקב היותו מפויח ומטושטש מתהליך כיבוי הרכב הנטוש שעלה באש. לבסוף ממתינות לקורא מתנה והפתעה: דפים מהיומן האישי שגיל-עד כתב ושטרם פורסמו.
די לקרוא כמה שורות כדי לקבל חלון הצצה לעוצמת אישיותו של גיל-עד. נדיר מאוד למצוא צעיר עם כזו מודעות רוחנית ואישית. כל קורא צעיר שייחשף לדמותו של גיל-עד, ולו מִדפי היומן שבסוף הספר, יקבל השראה וקריאת כיוון לחיים של משמעות ועמל אישי, מתוך לקיחת אחריות על עולמו הרוחני.
לקראת הסוף מביעה בת-גלים תקווה שאותו קיץ מלא הוד לא יישאר רק בארון הספרים של תולדותינו, אלא שנדע לרתום אותו לתוך שגרת היום-יום שלנו, נפנים אותו ונחיה לאורו. לטעמי דווקא הספר, שלכאורה מצטרף לארון הספרים, תורם תרומה משמעותית לשאיפה חשובה זו ומסייע לכל קורא לשאוף לחיות בפועל, תמיד, לאור מה שהתפרץ והתגלה באותו קיץ מטלטל.
מומלץ.
הרב יונה גודמן הוא המנהל החינוכי של רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא ומרצה במכללת אורות