זהו ספורם של ניילה, סטודנטית והפרופסור שלה למשפטים באוניברסיטת פריז של ימינו. ניילה גדלה בפרברים של פריז, בשכונה שרוב תושביה מהגרים כמוה. היא תמיד חלמה להיות עורכת דין והצליחה להתקבל לאוניברסיטה למשפטים המובילה בפריז. אבל כבר ביום הראשון היא נתקלת בפייר, פרופסור חד לשון ופרובוקטיבי שידוע בנטייתו להסתבך באמירות עוקצניות וגזעניות. בעקבות דיון שהתלהט, צולם והופץ באינטרנט, נאלץ פייר לקחת את ניילה כבת חסותו על מנת לטהר את שמו. זוהי הזדמנות נדירה בשבילה לקבל את ההכשרה והידע שלהם היא זקוקה בתנאי שהם יצליחו להתגבר על הדעות הקדומות שלהם וללמוד לעבוד יחד. הסרט, כמו הרבה מאוד סרטים צרפתיים בתקופה האחרונה, עוסק בנושא הבוער בחברה הצרפתית והוא שילוב או בידול המהגרים בחברה בעיקר מהגרים מארצות ערב.
הסרט מזכיר מאוד את "גברתי הנאוה" בספור הבסיסי שלו אך העדכניות שלו מושכת את הסרט למאבק בין ה'פוליטקלי קורקט' לנימוסים פשוטים ולמילים פשוטות, כשמו של הסרט בעברית . כדאי לשים לב ששם הסרט בצרפתית מושך אותנו לחיוניות שיש במילים ובחיים בכלל ומאדיר את היכולת של מילים ליצור חיים עם משמעות עמוקה.
השחקנים הראשיים מציגים דמויות אמינות מאוד וראוי לציון השחקן הוותיק דניאל אוטיי שמצליח , כמו בסרטים רבים אחרים בהם יצר דמויות עמוקות, להציג נימים עדינים של פרופסור מבוגר מלא חשיבות עצמית המסתירה ריק גדול בחייו.
לסיכום: סרט מעניין, זורם עדכני ומלא הומור עכשווי. זו אינה סוכריית קיץ קלילה אבל בהחלט קולנוע צרפתי במיטבו.
במאי: איוואן אטאל. 95 ד'. צרפת בלגיה. 2017.
צפייה מהנה!
לא לאלימות –[star count=5]
צניעות –[star count=4]
התנהגות ושפה –[star count=4]
ערכים – סרט העוסק בערכים תרבותיים, דתיים חינוכיים ואנושיים. – [star count=5]
שווה צפייה - [star count=5]
איכות קולנועית – [star count=4]
כתבה: ציפי קלר, מנהלת הספריות ומרצה לתקשורת ולחינוך במכללה האקדמית הרצוג.