שלום כיתה א'! אחוזי התרגשות ולבושי חגיגיות, הגענו לטקס פתיחת השנה בבית הספר של יהונתן. הילדים ישבו עם הכתרים על ספסלים והמנהל בירך, ואחריו הרב, ואז ברכת הבנים מתחת לטלית. אין באמת סיכוי להכיל את עוצמות המעמד. בסיום הטקס ניגשה אלינו המורה ריקי, וסיפרה שהיא המחנכת בכיתה 'א' של יהונתן. "שלום ונעים מאוד ואיזה כיף, ושיהיה בהצלחה". ואז עשיתי טעות.

מרוב שרציתי שהכול יהיה גלוי מהתחלה, אמרתי לה באותה נשימה: ''יהונתן שלנו נולד לנו באימוץ, אימצנו אותו כשהיה בן 4 חודשים''. כאילו יצא לי בטבעיות כזו, כאילו אמרתי ''אנחנו גרים ברחוב ז'בוטינסקי''. אבל ברור שזה לא דומה, וברור שאני צריכה לבחור את העיתוי בצורה חכמה ולא באופן שכזה. ריקי מצידה אמרה באותה מהירות ובאותו שטף כמעט כמוני: ''הו מסכן, זה בטח משפיע עליו שהוא לא קיבל חום ואהבה כשהוא נולד''. דקה לפני שלשוני דבקה לחיקי, הספקתי להגיד: ''אבל הוא היה ממש קטן ויש גם פגים שמשתחררים מאוחר'', כאילו מתנצלת. ריקי ענתה שזה לא דומה והיא מכירה מחקרים בנושא.

מבולבלת והמומה יצאתי מהטקס, מיכל ישר קלטה אותי וריסנה קצת את הסערה שלי. כולנו צריכים לעצור רגע, לתת להמולה לשקוע ולהפעיל את השכל הישר, במקרה שלי, כמו שאתם כבר מכירים את תהילה- להפעיל גם את המקלדת..וכך כתבתי לה:

"ריקי יקרה שלום!

אני מרגישה שאני חייבת לכתוב לך בסוף היום הזה כשהמחשבות צריכות למצוא את מקומן איכשהו בסדר הגיוני. אני אימא של יהונתן והוא הבן שלי לכל דבר. אני חיה מציאות מסוימת שברור לי שאחרים רואים אותה אחרת.. מבחוץ. הדעות הקדומות וחוסר ההיכרות זועקים: ''אימוץ - פרויקט חסד', ומה שאנחנו חיים בכל נימי נפשנו ובכל דקה משגרת חיינו זה: שייכות, טבעיות, הורות משפחה.

יהונתן הוא ילד מקסים בזכות מה שהוא! הוא מוכשר וסקרן, ושמח, ובעל נפש מיוחדת, כשם שכל נפש מיוחדת במינה בעולמו של הקב''ה. אין כל צורך להתייחס אליו שונה או חריג, ואין צורך להסתכל עליו במשקפיים של שוני. את תגלי אותו כמו שהוא, ובע''ה תהיי חלק מהמסע שלו, שלנו. יכול להיות שלא הייתי צריכה להגיד לך ככה בתוך ההמולה, פשוט רצינו שלא יהיו סימני חוסר וודאות מהרגע הראשון. מודה שקצת כאב לי כשהזכרת את נושא החיבוקים אחרי הלידה.. זה הדבר שהכי, אבל הכי בעולם הייתי רוצה.. לחבק את הבן המתוק שלי, את יהונתן  מהרגע הראשון. אבל לא אנחנו מנהלים את העולם, ברוך השם אני רואה איך לילדים שלי יש סיעתא דשמיא במי שמלווה אותם בחיים בכל שלב. והנה, עכשיו זה השלב של כיתה א'. אני מקווה בכל ליבי שזו תהיה שנה שמחה עם הרבה גילויים, שנה של כוחות ושל התפתחות!".

 

לטורים קודמים, היכנסו!

 

ליצירת קשר ולהזמנת הרצאות ניתן לפנות לתהילה בכתובת המייל: thilamam@gmail.com