ארבעה מיזמים חדשים בהם נתקלתי באחרונה, מסייעים למשימה של שדרוג סביבת המגורים: בעלות של עשרה שקלים לפריט, פתחה חברת הענק היפנית דייסו יפן (DAISO JAPAN), רשת קמעונאית חדשה בישראל, עם חנויות ענק גדושות בכארבעים אלף פריטים, מהם התפעלתי במיוחד מכלי אחסון וכלי אוכל, סכו"ם וכלי עבודה. החברה מציעה 22 קטגוריות שונות לאבזור סלון וחדר שינה, מטבח וגינה, חדר ילדים ואמבטיה. הסניף הראשון של דייסו נפתח בקניון סי מול באשדוד, ושם הופתעתי מהעובדה שפריטים איכותיים, במיוחד סכינים, מוצרים לרכב ומוצרי אלקטרוניקה, יכולים לעלות רק 10 שקלים, מחיר שיישאר קבוע, כמו שהבטיח לי עוזי בניטה, מנכ"ל זכיינית דייסו בארץ "מאץ' פמילי" (מה זה מלמד על אחוזי הרווח שגורפות רשתות אחרות בישראל עם המחירונים שלהן?)

את הרשת פתח לפני כחמישים שנה יפני בעל דוכן רחוב קטן, שהקפיד על מחיר נמוך וקבוע. וזו הייתה ההתחלה של אימפריה שגדלה במהירות ומפעילה היום כ-5000 חנויות ב-30 ארצות כולל ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. מה שמלמד שגם בארצות עשירות ומבוססות יודעים להעריך את כלל הברזל, שהוא כנראה סוד הצלחתה המטאורית של דייסו: מחירים נמוכים וקבועים. נכון להיום יש לרשת שלושה סניפים, באשדוד, רעננה וראשון-לציון. הם סגורים בשבת והממתקים היפנים הנמכרים בהם, כחלק מההיצע, כשרים.

צילום: יח"צ דייסו

 

לא מספיק לקנות, צריך לדעת איך למקם, איך להתאים לסולם הצבעים הביתי, ומה משתלב נכון עם האופי של בני הבית. את זה מספק "הנוסחה לעיצוב", ספרה של האדריכלית רחל ורשבסקי שיצא בימים אלה (100 שקלים. הוצאת מדיה 10). המחברת שהיא בעלת תואר ראשון ושני בהצטיינות במחלקה לאדריכלות פנים בבצלאל, מרצה ומעצבת שזוקפת לזכותה כ-6500 מ"ר של משרדים ודירות שתכננה, פיתחה שיטה עיצובית-פסיכולוגית, המתאימה לא רק לארכיטקטים. היא מדגישה את החשיבות של התאמת פנים הבית לאופי הגרים בו. לשם כך קיימים לדברי ורשבסקי ארבעה טיפוסים מובחנים: א. האגרן/האספן. זה שרוצה לתלות על הקירות את כל התמונות, המזכרות המדליות והתעודות שרכש במהלך חייו, להציג על המזנון או בוויטרינה קניות בשווקים ובחנויות לתיירים בחו"ל וכו'. ב. הפרקטיקן. זה שחשובים לו סדר ושליטה, לדעת איפה מונח כל דבר, ואוי אם מזיזים. המפתחות של הרכב תמיד על מסמר מימין לדלת הכניסה. המגבות במדף השני מלמעלה בארון האמבטיה, פותחן הבקבוקים במגירה השמאלית במטבח. ג. המתלבט. מתחבט בין סגנון כפרי למודרני, בין צבעים חמים לקרירים, ובעצם לא יודע להחליט. ד. הסטייליסט. זה שמתעקש לעצב את דירתו לפי טעמו האישי, המקורי, ולא חשוב מה מכתיבים הטרנדים השולטים.

צילום: רחל ורשבסקי

לשאלה איך מעצבים את הבית כשהבעל נניח אגרן והאישה פרקטית או להיפך, עונה ורשבסקי שאין כמו משא ומתן וסיכומים הקודמים לכל קנייה. אסור לקנות לפני שמבינים ומתפשרים ומסכימים על הצרכים של כל המתגוררים בבית. אבל יש כללי ברזל עליהם לא מוותרים. למשל: 20% מכל השקעה בעיצוב הדירה חייבים ללכת על קישוטים ואביזרים. האווירה במגורים נטולי כל תמונה או קישוט משפיעה לא טוב על מצב הרוח.

תורת העיצוב של ורשבסקי כוללת גם הנחיות איך "מותחים" דירה זעירה, מהם פתרונות אחסון נכון, שיטת המסננת (על מה חייבים לוותר ולא לקחת אתנו לדירה חדשה או לסלק מהבית כשמשפצים), שיטת ה-70/30 (להשקיע 70% מהתקציב העומד לרשותנו במקומות בהם אנחנו שוהים רוב הזמן, מטבח או חדר עבודה, פינת טלוויזיה או חדר שינה. ואת 30 האחוזים הנוספים להקדיש ליתר הבית) ועוד הרבה. לא מדובר בספר אלבומי עם תמונות מבריקות של דירות פאר, אלא בטקסט דחוס ולימודי, שניתן ללמוד ממנו הרבה.

אבל גם בלי ללמוד כולנו יודעים, נדמה לי, שאם מרכזים עבורנו את כל האביזרים, המכשירים, הרהיטים והכלים הדרושים לשדרוג הבית במקום אחד (שיטת הסופרמרקט, אבל בתחום הדיור), החיים נעשים קלים יותר. זה מה שמציע SOHO – מתחם שנפתח לפני כחודש בצמוד לאיקיאה נתניה, ראשון בישראל המוקדש רק לעיצוב וריהוט. מיד בכניסה חשים היטב ב-300 מיליוני השקלים שהושקעו במבנה הענק והמהודר. סיסמת היזמים היא "הכל תחת קורת גג אחת", והם מציעים שם חנות אחת של מותג איכותי ומוכר, לכל קטגוריה. למשל, רק חנות אחת של רהיטי גן, מרשת שבירו. רק חנות אחת של רהיטי בית, מרשת שמרת הזורע. רק חנות אחת של אביזרי מתכת של יעד פרזול, וכן הלאה. כל מותג שרוצה להיכנס למתחם, עובר סינון ובדיקת איכות ואמינות מטעם היזם יניב אפרים, כדי שאדריכלים, מעצבי פנים ולקוחות פרטיים, הוא אומר, ידעו שבסוהו יש רק פריטים ברמה גבוהה. זה מעיד כמובן על גובה המחירים. ומי שאין לו תקציב מתאים, יכול לגשת אל איקאה במרחק מטרים ספורים ממול.

בית עיצוב הפנים של מרכז העיצוב סוהוצילום: נעמי גוטקינד גולן

בית המבנה החדש של מרכז העיצוב סוהuצילום: אבולב מדיה

עיקרון ריכוזי המיועד להקל על הלקוחות, וגם להוזיל להם עלויות, עומד בבסיס היוזמה של דרור סגל ושי סטולר במיזם הנקרא "סוגרים הכל לדירה". השניים מכנים את הרעיון שלהם מיזם חברתי-צרכני והוא פועל בשיטת קבוצות רכישה. הם מזמינים רוכשי דירות או משפצי דירות ליצור איתם קשר, ודרכם לקנות את כל הריהוט ומוצרי החשמל, תנורים, מקררים, מכונות כביסה וכו' או להזמין את כל השיפוצניקים ובעלי המלאכה הדרושים להחלפת צנרת, רצפה, סיוד, וילונות, קירות גבס, מיזוג, סורגים, הדברת מזיקים וכו'. ולמה זה טוב? כי הם מסיירים מראש בדירה שבה מדובר, בודקים מראש את האמינות והאיכות של מגישי השירות, שולחים מפקחים במהלך השיפוץ, בודקים עמידה בלוח הזמנים, ומבחינה זו משמשים "אבא" למי שלא פעם נשארים מתוסכלים וחסרי אונים מול שיפוצניקים שלא מקיימים את מה שהוסכם איתם. בעלי מקצוע שלא עומדים בדרישות, נמחקים מהרשימה שלהם. בנוסף, הצליחו להשיג, כקבוצת קנייה ענקית, הסדר הנחות בלעדיות של עד 50% בחלק מן החנויות והרשתות. יש להם עשרה אירועי מכירה בחודש ושלוש פעמים בשנה ירידי מכירות גדולים, ועד כה ליוו לדבריהם עשרים אלף קונים ב-400 אירועי קנייה קבוצתית לרוכשי דירות. ההרשמה אצלם היא חינם, כי הם מקבלים את שכרם מהמוכרים והשיפוצניקים.