הנחה או אנחה?

מי מאיתנו לא אוהב הנחות?

מי לא מכיר את תחושת הניצחון כשהצלחנו להשיג משהו ולשלם פחות?

מודה, גם אני כזו.

רק שלאחרונה אני נתקלת יותר ויותר בהנחות שעולות ביוקר.

ואני לא מתכוונת למחירי סוף עונה ברשתות.

אני מתכוונת לאותן הנחות שאנחנו עושים עם הסביבה שלנו לא פעם.

זו יכולה להיות הנחה ביחס לרצון של מישהו שעומד מולי – ילד או מבוגר – "לא חשבתי שתרצה לבוא", "חשבתי שזה משעמם אותך", "לא ידעתי שאתה מתעניין בזה".

זו יכולה להיות הנחה שלנו לגבי המציאות שלנו עצמנו – "לא רואה מצב שבו הוא יתייחס אלי שונה", "לא רואה שהוא מעוניין שהיחסים בינינו ישתפרו".

זו יכולה להיות הנחה ביחס למציאות בכלל – "לא חושבת שאפשר לשנות את המצב הזה".

המשותף לכלל ההנחות הלו הוא שלא רק שלא קידמנו את המצב ולא עשינו לעצמנו חיים קלים – אלא בדיוק ההיפך.

כל אחת מההנחות הללו מכבידה עלינו, לוקחת אותנו למקומות לא פשוטים בנפש שלנו או ביחסים הבינאישיים שלנו עם מישהו אחר.

והכי גרוע, היא מקבעת מצב נתון, במקרה הטוב, וגורמת להחמרה והכבדה במקרה הפחות טוב.

הנחה מסוג נוסף היא זו שמוותרת למי שמולי:

"אין טעם שאבקש ממנו שוב לסדר את החדר, הוא ממילא לא מקשיב, אני אסדר בעצמי".

"הוא תמיד שוכח, אסתדר בעצמי".

"היא בטח תתעורר מאוחר, אני אסדר לה".

על פניו נשמע כמו עסקה טובה רק שבדרך כלל המשמעות של הנחות או ויתורים כאלו היא שלא מוותרים למישהו אלא מוותרים עליו, על היכולת שלו לקחת אחריות, להתפתח, לצמוח ולגדול.

המון מילים חידש אליעזר בן יהודה בשפה העברית ועדיין בחר להשתמש באותה מילה לשלוש המשמעויות שציינתי עד כאן ולדעתי לא במקרה.

בכל אחת מהאפשרויות, הדרך שבה הנחה לא תהפוך לאנחה היא התקשורת הישירה.

כשלא מניחים הנחות, כשמבררים מה הרצון, הצורך של מי שעומד מולי, כשמכבדים את מי שמולי בזכות להביע את עצמו, להסביר, להקשיב, לדון ואפילו לשאת ולתת אז אפשר לצאת מרוצים ולדעת שביחס למה שהשקעתי – קיבלתי תמורה ממש הולמת.

זו לא תמיד תהיה  הדרך הקצרה, הרבה פעמים היא גם לא הקלה והנוחה במיוחד אבל היא הכי משתלמת ובסופו של דבר זה המבחן למבצע טוב – לא?

איך עושים את זה?  הכלים די פשוטים.

תתעניינו, תשאלו, תבררו, פתחו שיחה בנושא מסויים, תאמו ציפיות, תנו לפעמים למי שמולכם גם ללמוד בדרך הקשה – אל תוותרו על איכות הקשרים שלכם.

זה נכון בכל מערכת קשרים וזה פי כמה נכון ביחסים בתוך המשפחה.

זה שאתם גרים באותו בית, לא אומר שאתם בהכרח יודעים מה כל אחד חושב, מה כל אחד צריך, על מה כל אחד חולם.

ואם תהיו מספיק סקרנים, אתם עשויים לפגוש דברים שלא חלמתם עליהם.

ואין כמו חופשת הקיץ כדי להתאמן על זה.

פרק זמן ארוך מספיק שמזמן לנו אינסוף הזדמנויות לוותר על ההנחה, ללכת על מבצע מפנק אחר –

להרוויח אותנו.


 

לטור הקודם, היכנסו

 

 

אוראל סולימני - עו"ד בהכשרתה, מגשרת משפחתית, מנחה בקורסי גישור, מאמנת אישית וקבוצתית, מאמנת ילדים ונוער (ADHD).