בליל אמש אירעה תאונה קטלנית סמוך ליישוב שבי שומרון בה נהרגו אורי ורואי ליפניק ז״ל בני 8 ו-12, ובני המשפחה נפצעו קשה. בתאונה הקטלנית הזו נהרג גם הנהג הפלסטינאי שלפי הודעת המשטרה נהג במהירות שהובילה לתאונה הקטלנית שחיסלה משפחה ושינתה לנצח את חייה.
אין כמעט יום שאני לא מעלה את נושא הקטל בדרכים בוועדת הכלכלה שבראשותי על מנת שמממשלת ישראל תתעשת ותטפל בנושא הזה כפרויקט לאומי.
אבל אם המצב בלתי מתקבל על הדעת בכבישי הארץ, הרי בכבישי יהודה ושומרון המצב קשה לאין שיעור. לאחרונה נסעתי לנחם אבלים את ח"כ יהודה גליק בעתניאל ואת משפחת הנרצח רזיאל שבח ז"ל בחוות גלעד ואני אומר זאת בוודאות: המצב בכבישים שם דומה למדינת עולם שלישי; אין תאורה, עקיפות מטורפות וכבישים מאוד מסוכנים.
אני יודע מה יאמרו לי עכשיו – מימין יגידו "זה בגלל שלא מקצים כסף לכבישים עוקפים ולא מספחים את השטח" ומשמאל יאמרו "אין מה למדינת ישראל לעשות שם ולכן מי שרוצה תשתיות טובות צריך לעבור לתחומי הקו הירוק".
אבל אומר זאת כאן בצורה חדה וברורה – בינתיים הדם נשפך, אנשים נהרגים ומשפחות נהרסות. יש תשתיות בסיסיות שצריכות להיות גם אם זה נמצא במקום שהוא תחת מחלוקת והוא תחת מחלוקת ומשטרת ישראל צריכה להפעיל את מלוא סמכותה גם בשומרון ויהודה. אילו היה מגיע שר ביטחון ואומר לראש הממשלה שכל שנה יהרגו למעלה מ-300 בני אדם באירועים ביטחוניים הוא לא היה נשאר בתפקידו דקה אחת – אז מדוע כשמדובר בתאונות דרכים הדבר עובר לסדר היום?!
אמשיך להעלות על נס את המאבק בתאונות הדרכים – כי הדם שלנו איננו הפקר. ובאותה ההזדמנות שולח תנחומים למשפחה שנפגעה אמש, שחייה השתנו לעולם.