טיוטת חוק הלאום פורסמה היום (ראשון) לקראת הדיון שצפוי להתקיים בעניינו מחר בועדה מיוחדת בכנסת. בין הסעיפים העיקריים שעשויים לעורר מחלוקות, שימת דגש על המשפט העברי, התייחסות ליהדות התפוצות ומעמדה המחודש של השפה הערבית בישראל.

החוק צפוי לעלות לקריאה שניה ושלישית במהלך מושב החורף של הכנסת שיפתח לאחר חגי תשרי ומי שינסו לקדמו הם מפלגות הליכוד והבית היהודי.

בין הנושאים המרכזיים שהופיעו בטיוטת החוק ניתן לציין נושא מעמד המשפט העברי בפסיקות בתי המשפט. לפי הנוסח המוצע, במידה ובית המשפט לא מצליח לפסוק לפי מקרים קודמים ונדרש לפסיקה חדשה הוא יעשה זאת לפי המשפט העברי. הדבר עלול לעורר התנגדות בקרב האופוזיציה וכן בין חלק ממפלגות הקואליציה. יש לציין כי בנוסח הקודם נכתב במקום "המשפט העברי", שפסיקת השופטים צריכה להיות לפי "החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל",

בנוגע ליחסה של ישראל ליהדות העולם נכתב כי "המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות". ההתייחסות ל-"מורשת הדתית" הינה חדשה בטיוטת החוק ולא ידוע האם היא תתן ביטוי גם לזרמים לא אורתודוכסים כמו הרפורמים והקונסרבטיבים.

נושא נוסף שעלול להיות נפיץ הוא הסדרת מעמדה של השפה הערבית בישראל. בעוד שהעברית מוגדרת כשפה הרשמית של ישראל "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה; הכול כפי שייקבע בחוק". בקרב ח"כים ערבים ומהשמאל כבר עלתה התנגדות וחשש לפגיעה במעמד השפה הערבית ובטיוטה שתעלה לדיון נכתב כי "אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק יסוד זה".