מעבר לתהליך הפזיולוגי והטלטלה הגופנית שעוברים על נשים בחדר לידה, קיימים גם חרדה גדולה ופחד. פחד מכאב, פחד מהלא נודע, פחד מלהפוך לאמא, חרדה לגורל התינוק. כמו המיילדות התנ"כיות, שפרה ופועה, גם אני מכילה את הפחד הזה ומנסה לתת מזור, כתף וחיבוק לכל אותן נשים שנפל בחלקי הכבוד ליילד.
כאשה חילונית, שצופה קצת מהצד, אני נפעמת מהכוח הרב שמעניקה התפילה לנשים בזמן לידה. תפילה שמפיגה חששות, שעוזרת להתרכז בזמן ציר, שנותנת תקוה ואופטימיות ומייצרת אוירה חיובית ושמחה באירוע המרגש הזה. תפילה של הבעל, של אמא, של היולדת עצמה.
לעתים אני מציעה גם את התרומה הצנועה שלי, תפילת המיילדת, אותה אני נושאת, כשאני אוחזת בידה של היולדת, ומיד נוצרת בחדר אוירה של רוגע וקדושה.
מצאתי את התפילה הזו, שחוברה על ידי הרב הצעיר אלי רייף, על פי בקשה של מיילדת.
מרגש אותי במיוחד הציון המיוחד לגבי הידיים של המיילדת. ובאמת, הידיים שלי הן כלי העבודה החשוב ביותר שלי. עליהן אני שומרת מכל משמר, והן עושות הכל. מלטפות, מנחמות, מעסות, אוחזות בחוזקה ולבסוף, מנחות את התינוק במורד תעלת הלידה ואוחזות בו בצאתו לאוויר העולם.
"שלח ברכה והצלחה במעשה ידי.... ושלא תצא תקלה תחת ידי":
תפילת המיילדת/ מאת הרב אלי רייף
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי
וֵאלֹהֵי שָֹרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה שִׁפְרָה וּפוּעָה,
הֱיֵה נָא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אֲנֹכִי
הוֹלֶכֶת לְקַיֵּם מִצְוָתְךָ לְרַפֵּא,
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְרַפֹּא יְרַפֵּא.
וּשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּמַעֲשֵׂה יָדַי,
וְזַכֵּנִי בְּלֵב שׁוֹמֵעַ וְעַיִן טוֹבָה,
וְתֵן בְּלִבִּי אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת
לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתִּי בֶּאֱמוּנָה יַחַד עִם בַּעֲלֵי אֻמָּנוּתִי.
רַחֵם נָא עַל כָּל הַמְּעֻבָּרוֹת וְהַיּוֹלְדוֹת,
וְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶן אֶת צַעַר עִבּוּרָן וְלֵידָתָן,
וְהַצִּילֵן שֶׁלֹּא תַּפֵּלְנָה וְלָדוֹתֵיהֶן.
עָזְרֵנִי נָא לְיַלֵּד אֶת הַמְּעֻבָּרוֹת לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם,
לְעָזְרָן וּלְתָמְכָן בְּצָרְכֵיהֶן וּבְמַכְאוֹבֵיהֶן,
וְשֶׁלֹּא תֵּצֵא תַּקָּלָה תַּחַת יָדַי,
וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לַנָּשִׁים הַיּוֹלְדוֹת וְלַוְּלָדוֹת.
כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה,
בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה
מיכל ברס צילום: באדיבות המצולמת
מיכל ברס היא מיילדת ואחות ממרכז הארץ - beresim@gmail.com