נראה שרביטל ויטלזון יעקבס נמצאת בכל מקום: הופעות סטנד אפ מלאות עד אפס מקום בכל הארץ, ספר שמאגד את הטורים שפרסמה במקור ראשון שנמכר בכמעט 10,000 עותקים עד היום ("תגידי מה את רוצה" בהוצאת מודן), נוכחות אינטנסיבית בפייסבוק ועוד ועוד. אחרי עבודה קשה של שנים ויטלזון עלתה על הגל ואנחנו ניצלנו את המומנטום כדי להפציע בהופעה שלה בזאפה בירושלים.
ההופעה היתה מלאה לחלוטין, רובו המוחלט של הקהל היה נשים דתיות וכנראה גם אמהות, כי ההופעה עוסקת הרבה בהורות. ויטלזון לא מהססת לחשוף את הקשיים בזוגיות, בהריון ובגידול ילדים והקהל רק מחכה לזה. מסתבר שדעיכת האינטימיות, ההשתעבדות למגבונים, ההשמנה הבלתי מבוקרת, הכל מצחיק. הקהל מתגלגל מצחוק במקומות הנכונים והתחושה היא שכולם חווים את אותו הקושי ושמחים לדעת שזה ככה אצל כולם על כל הגרוטסקיות שבזה. ועוד לא דיברנו על העצמה נשית - לויטלזון יש מסר שהיא מעבירה בין הבדיחות לאורך כל ההופעה וגם באופן מפורש בסופה: את עושה מה שאת יכולה אז אל תשפטי את עצמך.
והאמת, שכיף לצאת ככה מהופעה. הראש קצת מעונן מכל הצחוקים והלב קצת יותר רחב מכל החיזוקים.
לא בזבזנו את ההזדמנות ושאלנו את רביטל כמה שאלות שרצינו לשאול ממזמן:
הסתכלתי סביבי בהופעה: הקהל יחסית הומוגני - אמהות דתיות. היית רוצה שיהיה אחרת? לצפות למופע עם תכנים שנוגעים בקהלים רחבים יותר?
היית בהופעה בירושלים, וגם שם למען האמת הקהל הוא לא 100% דתי. בהופעות שלי בזאפה ת"א וחיפה וכן בברלה בלהבות חביבה, רוב הקהל חילוני. זה תלוי אזור. פעם הפייסבוק שלי היה מורכב בעיקר מעוקבות דתיות, היום לשמחתי יש את כולן. דתיות, דתל"שיות, חילוניות וגם חרדיות (אין על החב"דניקיות - יחי המלך).
את לא מגבילה את הקהל ל"נשים בלבד" אבל איך גברים אמורים לשרוד הופעה כל כך נשית?
בדיוק באותה מידה שנשים שורדות הופעה של כל סטנדאפיסט גברי שצוחק על זוגיות ועל החיים. התרגלנו לשמוע על זה מהצד הגברי, בהופעה שלי זה מגיע מהצד הנשי.
סטנד אפ נשי - כנראה שיש דבר כזה, במה הוא שונה מהגברי?
מן הסתם עולם התוכן. חמש בגן שעשועים, מבנה הירכיים בהריון וחוויית הלידה מהצד היולד.
את רואה במופע סוג של העצמה נשית? למה? במה?
קצת קלישאתי לדבר בהעצמות, אני אוהבת לתת לכולן את ההרגשה שהן נורמליות, או הפוך - שהן משוגעות בדיוק כמו כולן. אני לא מוותרת על המסר בסוף ההופעה, כולנו נהדרות ונשים כאלו טובות ועושות כל יום יותר מהמקסימום שאנחנו יכולות ומי שהכי קשות איתנו - אלו אנחנו. ואת זה הייתי רוצה לעזור לנשים להבין.
איך עושים את זה? 4 ילדים, הריון, מופע, ספר, איך מספיקים להגשים הכל?
כל יום מחדש אני שואלת את עצמי איך אני היום ולמה יש לי כוח. אחרי שנים שבכוח הייתי עושה, על גבי הילדים ועל גבי חולשות ועל גבי כאבים - היום אני כל היום בולמת. איך אני היום, חזקה? אז אהיה עם הילדים לפני ההופעה. צריכה מנוחה? אביא עזרה. אני נעזרת המון. לא חוסכת על זה בכלל. ומשתדלת לא לכעוס על עצמי על כל הדברים שלא הספקתי להגיע אליהם.
איך מגיבים הבעל והילדים האישיים שלך לתכנים במופע? איך הם מתמודדים עם החשיפה גם בפייסבוק?
הילדים עוד קטנים, אני מאמינה שכשהם יגדלו קצת הם יתארגנו על תביעה ייצוגית. בקשר לאיש שלי, אני חושבת שאני כותבת על זוגיות כמו שיש לכולם, והוא שותף לתחושה הזאת. הוא שמח כשאני שמחה ויש לו את גבולות הפרטיות המאוד מוגדרים שלו ובין הגבולות אני יכולה לעוף מתוך כבוד והומור ואהבה.
האם חשיפה עבורך היא אידאל? משהו שאת מאמינה בו? האם התחרטת פעם שחשפת משהו למשל בפייסבוק? האם עצרת את עצמך מלפרסם משהו?
אידאל - נו מה יהיה עם המילים המפוצצות. לדבר בכנות על הרגשות שלי, זה ערך, כן. לומר את כל מה שאני מרגישה, כי אני יודעת שאני אדם טוב, ואם אני מרגישה אותו אז כולם גם מרגישים ככה - כן, אני חושבת שזה סוג של גאולה. חצי מהרגשות הקשים שיש לאנשים אלו סרטים שהם מאכילים את עצמם. היו כמה טורים שכתבתי בהם עובדות שגויות על מעגל שלישי ורביעי במשפחה ובדיעבד אנשים נפגעו וזה העציב אותי ביותר. אני שונאת לפגוע.
איזה טור שכתבת הפתיע אותך מבחינת עוצמת התגובות?
הטור על האנשים השקופים בקהילות השונות. קיבלתי המון המון מכתבים ותגובות ועוד טור שהפתיע אותי ממש, זה הטור על אלו שלא הכניסו אותם להדרכה. אנשים סגרו אצלי בפייסבוק חשבונות עם המדריכים שלהם מלפני 20 שנה. מדהים איך הצלקות עדיין כואבות.
את מרגישה אחריות בגלל העובדה שנשים כל כך משתפות אותך ומזדהות אתך?
כן ולא. אני שמה גבולות נזהרת לא לקחת את הסיפורים יותר מדי באופן אישי, מצד שני אני לא מרגישה חובה לשתף בכל דבר ששולחים אליי. לפעמים אלו נושאים שאני לא מתחברת אליהם לפעמים אלו נשים שאני חושבת שבאחריותי להפנות אותן קודם לעזרה אמתית, ולא להיות מענה ל: "אני צריכה את התמיכה של העוקבות שלך". לא יקירתי - את צריכה תמיכה בשר ודם, ולא להתחיל לרפרש עכשיו על כמה לייקים קיבלת כשחייך על פי תהום.
הופעה מיוחדת שהייתה לך, חוויה מיוחדת בהופעה או כתוצאה ממנה?
היו המון מפגשים וחיבוקים. היתה בחורה שהיינו מתכתבות המון כשכתבתי על טיפולי הפוריות והיא הגיעה במיוחד להופעה ללחוש לי באוזן: "יש דופק". התחלתי לבכות, זה היה עצמתי ממש.
מה בעתיד?מה החלום שלך?
שיתנו לי להמשיך. לפגוש נשים מדהימות, להקל על כאבים. לחדש אהבה בין זוגות, לתת תקווה לרווקות. לעשות פה טוב ולקוות שאנשים רוצים גם טוב בשבילי.