בג"ץ אימץ היום (ב') את עמדת הרבנות הראשית לישראל בדבר פרשנות סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות, וקבע כי על פי חוק בית עסק מנוע מלהציג כל מצג כשרותי בכתב, בין תוך שימוש במילים כשר ובין אם לאו, אלא אם ניתנה לו תעודת הכשר מטעם הגורם המוסמך על פי חוק.
פסק הדין ניתן ברוב של שניים, כב' השופט רובינשטיין וכב' השופט סולברג נגד דעתו החולקת של כב' השופט שוהם שתמך בעמדת היועץ המשפטי לממשלה הקודם - יהודה ויינשטיין שהתעקש לטעון שלא כעמדת הרבנות הראשית ובעצם לא הגן עליה כפי שהיה אמור.
המשמעות של החלטה זו היא בעיקר כנגד הכשרות הקהילתית שאינה נמצאת תחת השגחת הרבנות הראשית. בעלי העסק שהגישו מלכתחילה את התביעה כנגד הרבנות הראשית פנו לכשרות הקהילתית שפועלת בירושלים ודרשו כי יוכלו להשתמש במילה 'כשר'. את הדיון מטעם הרבנות ניהל היועץ המשפטי של הרבנות עו״ד הראל גולדברג עפ״י הרבנים הראשיים והגורמים המקצועיים.
הרבנים הראשיים בירכו על החלטת בג"צ. הרב דוד לאו משבח את ההחלטה שלא לאפשר מתן תעודות כשרות אלטרנטיביות. הרב הראשי אמר כי "ישנה מערכת כשרות ממלכתית שתפקידה להעניק את "תו התקן" לכשרות המזון. כל החלטה שהייתה מאפשרת מתן תעודות הכשר אלטרנטיביות, שבחלקן אף פיקטיביות, הייתה מובילה להטעיה קשה כלפי הציבור הרחב ואני מברך על כך שהדבר נמנע".
הרב יצחק יוסף אמר בתגובה "יש לברך על ההחלטה שנועדה למנוע הטעיית ציבור שומרי הכשרות. אני מזמין את כל בעלי העסקים והמסעדות לבוא ולהכיר מקרוב את הרבנות הראשית לישראל, שעושה מאמץ יומיומי כדי להקל עם הציבור ובעלי העסקים בכוחא דהיתרא, יחד עם שמירה על רמת כשרות כנדרש״.