אהרן שלי...
עברו כבר שבעה חודשים (כ' תשרי תשע"ו) מאז אותו מחבל ארור רצח אותך, בזמן שנלחמת בידיים חשופות עלי ועל ילדינו. כל יום שעובר נהיה קשה יותר, אם בהתחלה חשבנו שזה חלום רע והנה עוד רגע תכנס בדלת ותגיד "עבדתי עליכם", משהו שכל כך אופייני לך, עכשיו אנחנו מבינים שכבר לא תחזור.
טוהר המידות שלך ואצילותך הותירו רושם רב. בדרך כלל אומרים "אחרי מות קדושים", אבל אצלך זה משהו אחר. היה בך משהו מיוחד, ביכולת לשלב הכל - לימוד תורה, לימוד מקצוע ושירות בצבא וכל זה בשילוב בלי סוף נתינה ודאגה למשפחה. בגלל זה אני גם מאמינה ויודעת שה' יתברך בחר בך, המיוחד, להיות הכי קרוב אליו ובאמת לפעול למען הגאולה.
נתן כל הזמן מסתכל בתמונות שלך, הוא מחפש אותך בכל זמן ובכל מקום ושולמית, לוקחת את הטלפון ואומרת הלו אבא... אני חושבת אם היית שומע אותה, כמה היית מתרגש.
אהרן, אני רוצה להגיד לך תודה על השנים היפות שלנו ביחד, על זה שאתה ממשיך ללוות אותי מלמעלה ונוטע בי כוח שוב ושוב.
אוהבת המון ומתגעגעת בלי סוף,
אשתך