ש: סיפר רבנו הרב צבי יהודה בשם מרן הרב קוק שהנצי"ב היה "אדם ענקי, גאון וקדוש וקשור לישוב ארץ-ישראל. הוא לפעמים קרא עיתון, ולא הקדיש לכך זמן רב אלא רק מעט כדי לדעת מה נשמע בכלל-ישראל ובעולם" (שיחות הרב צבי יהודה על התורה, לך לך סדרה א - תשכ"ט). מצד שני, מסופר על החפץ חיים שראה את בנו קורא עיתון ואמר לו שאפשר לסכם את כל העיתונים במשפט אחד: "עדיין יש בעיות" ולדעת בדיוק איפה ומתי אינו מצדיק ביטול תורה. כיצד יש ליישב את שני הסיפורים?
ת: תלוי אם האדם זקוק לזה מצד תפקידו בהנהגה.
ש: בהנחה שראוי להתעדכן בחדשות, כיצד צריכות להיות חדשות לכתחילה ע"פ הדרכתה של תורה?
ת: פגישת ריבונו של עולם בהסטוריה, כדברי רבנו הרב צבי יהודה שיש לכתוב הסתוריה עם האות ת', כלומר ד' מוסתר בתוך תולדות העולם.
ש: האם צריך לפרסם חדשות רעות כאשר אין בהם לשון הרע?
ת: אם זה נצרך כדי לבנות טובה.
ש: האם ראוי שבחדשות יהיה דגש על המאורעות הטובים שבאומה?
ת: בודאי. כי באמת הרוב טוב. וזה גם מחזק.
ש: מה מגדיר ידיעה כחשובה מספיק שתהא ראויה להתפרסם לכל העם היושב בציון?
ת: אם נצרכת כדי להוסיף מידות טובות ויראת שמים.
ש: בצורך להתעדכן בחדשות האם יש הבדל בזה בין איש ציבור לבין כל אחד?
ת: כן. איש ציבור נצרך כאמור בשאלה הראשונה.
ש: באופן אידיאלי - כל כמה זמן ראוי לאדם להתעדכן בחדשות?
ת: אין כללים. אולי כל יום.
ש: האם יש ידיעות שהנם בגדר "לשון הרע לתועלת" שראויות להתפרסם ברבים בחדשות?
ת: על פי כללי ההלכה.
ש: ומי ראוי להכריע על פרסום הידיעות?
ת: תלמיד חכם.
ש: האם נכון לפרסם בחדשות רק דברים נחוצים או שיש היתר לאדם להתעניין בידיעות מעניינות מהעולם, כפי שלאדם מותר לטייל וליהנות?
ת: אם יש לזה ערך של מדע ולא סתם הבלים. עיין שו"ע או"ח שז א.
ש: האם יש ידיעות שהן בגדר "מצוה לדעת" ואם כן איזו מצוה הוא מקיים בזה?
ת: המצוה לדעת.לא סתם סקרנות, אלא רק אם האדם יוכל להועיל.
ש: האם יש מקורות בחז"ל על שמיעת חדשות או עדכון על מה שקורה באומה?
ת: יש מקורות על הכל. חפש ותמצא. יש גם התייחסות של מרן הרב קוק. עיין בספר הליכות הראיה.
בעריכת הרב מרדכי ציון