21 שנה לאחר פטירתו של הרבי המרקד - ר' שלמה קרליבך בהן שמענו על לפחות עשרה אנשים שמתיימרים להיות ממשיכי דרכו המוזיקלית והרעיונית של קרליבך. כל זמר צרוד קול ודל הרמוניה מצהיר שהוא קרליבך החדש, במיוחד אם פעם הוא ניגן בטעות עם קרליבך (שהיה מנגן עם כל אחד וככה זה גם היה נשמע...), אך שוב ושוב מסתבר שמדובר בחיקוי סיני זול והציבור מצביע באוזניים וברגליים.
לפני כשנה שמעתי לראשונה ובפעם הראשונה משהו שבאמת מזכיר וממשיך דרכו המפוארת של קרליבך. ליתר דיוק מדובר בלהקה - זושא. שלמה גיסין, אלישע מלוטק וזכריה גולדשמידט, שלשה חברים מוכשרים במיוחד מארה"ב, מלאי רגש, נשמה ורוחניות וגם הרבה מוזיקה עם טעם שרק הם מצליחים להותיר. האלבום שהחל כחוויה משותפת של חברי ילדות הפך ללהקה במשרה מלאה שמופיעה ברחבי העולם וממלאת אולמות סולד אאוט.
סגנון השירים הפשטני לכאורה של זושא, זה שבפעם הראשונה וחצי כבר אפשר לשיר אותם בקלות וה"פשטות" המוזיקלית שלהם מבחינה הרמונית, הוא גאוני בדומה לשיריו ה"פשוטים" של קרליבך שליחם לא נס כבר עשרות שנים. רבים שואלים אם שיריו של קרליבך כל כך פשוטים למה לא מצליחים לעשות עוד כמוהם? זושא הצליחו לעלות על פשטות מדהימה שמצליחה לחדור לכל אוזן ולהישאר שם.
בשבוע שעבר נכנסתי מאחורי הקלעים של הלהקה שהופיעה סולד אאוט בצוללת הצהובה בירושלים לעיניי כשלוש מאות מאזינים/שרים/מתרגשים. פגשתי את הסולן מאיר הפנים של זושא, שלמה גיסין שישב כשספר דרשות של החלבן בידו והוא מלמד ממנו כמה נערים דרשה חסידית על טו בשבט. התמונה הזאת הזכירה לי את הסיפורים על קרליבך. "היינו בהופעה שלהם לפני יומיים בפעם הראשונה וגיסין למד איתנו משנה, באנו היום ללמוד איתו עוד פעם", סיפרו לי בהתלהבות.
היכולת של זושא מעבר לשירים הסוחפים וליופי המוזיקלי, להפוך גם לסוג של תנועה רוחנית שגיסין הוא האדמו"ר שלה (אולי העטיפה של האלבום החדש רומזת לשם?), היא זו שסוחפת מאות בכל הופעה של הלהקה בארץ ובעולם בדומה לקרליבך שהיה הרבה מעבר לעוד זמר ומלחין.
השבוע השיקו זושא את אלבומם השני -"כוונה" וכבר אני יכול לספר לכם שמדובר באלבום מופלא במיוחד שלא כדאי לכם לפספס. האלבום בן ה-8 רצועות שהופק על ידי המוזיקאי, ג'ון סיל, מכיל כמה מהניגונים המיוחדים של זושא שבדומה לאלבום הראשון והמוצלח של הלהקה הם בעצם לופים מוזיקליים שאין להם התחלה וסוף וניתן לשיר אותם גם חצי שעה ברצף.
[embed]
בדומה לאלבום הראשון, גם האלבום החדש רובו ניגונים ללא מילים, מלבד שני שירים עם מילים מהמקורות. הקו המוזיקלי של האלבום החדש מכיל הרבה רגאיי עדין, בוסה נובה קסומה, קצת רוק והמונד והכל עם שפריצים קסומים של אילתורי ג'ז בשירתו המיוחדת של גיסין. הפעם בשונה מה-EP הראשון של הלהקה העיבודים המוזיקליים מושקעים הרבה יותר והשירים מתוזמרים בחלקם בכלי מיתר ונשיפה.
אם עוד לא נחשפתם לפלא הזה ששמו 'זושא' אני ממליץ לכם לרוץ ולקנות את שני האלבומים של הלהקה המיוחדת ולפרגן לעצמכם גם את ההופעה הבאה שלהם בישראל. בתור אחד שחשף את הלהקה לראשונה לציבור הישראלי והספיק בשנה האחרונה להיות בשלוש הופעות שלהם, דבר נדיר במיוחד עבורי כאחד שמשתעמם מהר בדרך כלל, אני יכול רק לספר לכם שזושא זה כבר מזמן לא עוד להקה שעושה מוזיקה, אלא הרבה יותר מזה ותזכרו שאני אמרתי לכם את זה ראשון.