'כשאני עומד בשבת ברחוב הגיא בעיר העתיקה, חרדים שעוברים לידי אומרים 'שבת שלום', טופחים על השכם ומברכים. שעה אחר כך, אם אני חוצה את הכביש ועובר לרחוב הנביאים, אני זוכה למטר של קללות, מאותו מגזר בדיוק. למה? בעיר העתיקה אני משרת את הרצון שלהם וברחוב הנביאים הם מפגינים על השבת ואז אני לא בסדר. תוך שעה אני מבורך ומקולל על ידי אותם אנשים... (פקד אמיר דוד, קצין מבצעים במג"ב, בראיון ל'שביעי').
כשמערכות השלטון במדינה עובדות נגד המגזר שלנו זה לא סימפטי ומקומם. פעמים רבות הן גם שוגות והביקורת כלפיהן מוצדקת. אבל יש גם פעמים אחרות.
****
לפני שנים שאלתי את הרב ליכטנשטיין הכ"מ, על תופעה מטרידה, גם אם מצומצמת, של מינוי אנשים לא ראויים לרבנות. הרב חייך בסלחנות, 'מה אתה חושב שהיה בימים עברו? גם בעבר המצב לא היה טוב יותר'. סתם, ולא פירש.
שנים מאוחר יותר נודע לי שסבו של הרב ליכטנשטיין היה שוחט שנדד בין קהילות שונות לפרנסתו. כיוון שכך נחשף הסבא לרבנים ואדמו"רים שונים. הסבא, שהיה איש ישר, נחרד מאוד מכמה מהם והשביע את נכדו, אהרן הקטן, שלא ילך לתחום הרבנות. הנכד, למרבה המזל, סירב, אבל ההבנה שאין חדש תחת השמש חלחלה.
****
לפני למעלה מעשור נבחר לתפקיד מרכזי מאוד ברבנות הראשית, אדם שעל בחירתו אמר רב חרדי חשוב - 'כדי לא למכור את הארץ פעם בשבע שנים לגוי, מכרו אותה לעשר שנים לעם הארץ'. מאוחר יותר נחשד אותו רב בפלילים, ובכל זאת המשכנו להתייחס אליו בכבוד. הוא אף עלה לתורה במסגרת מעמד הקהל של הרבנות הראשית.
נושא הגיורים הפך בשנים האחרונות לנושא נפיץ ורגיש. רבנים רבים חוששים שהוצאת הנושא מידי הרבנות הראשית תגרום לכך שהגיורים יהיו בעייתיים. אותו אדם, לפי כתב האישום שהוגש נגדו, שלשל לכיסו סכום דמיוני של 260,000 דולר עבור גיור ובירור יהדות של ארבעה אנשים. אם הדברים נכונים, האיש זיהם מבפנים את מערכת הגיור. דיינים לגיור שפוסקים בצורה מקלה הם עדיין דיינים, והגיור שלהם תופס. לעומת זאת, דיינים שלוקחים שוחד אינם דיינים (תוס' ב"ב לה.), וספק אם הגיור שלהם תופס.
לפי דברי הסבא של הרב ליכטנשטיין, תמיד היו במערכת אנשים כמו אותו אדם. לכל מערכת משתחלים אנשים לא ראויים, זה קורה בממשלת ישראל, במערכת המשפט, בצבא, במשטרה וגם בעולם הרבנות. בעבר המערכת הציבורית והרבנית לא הייתה מספיק חזקה כדי להקיא את אותם אנשים לא ראויים מתוכנו. מעשהו הנערץ של הרב שמואל אליהו שהוקיע את הרב מהצפון על אף שהיה מקורב אליו, אינו מובן מאליו וקשה מאוד לביצוע. קשה מאוד להקיא אדם שהוא קרוב אליך.
חסד גדול עשו עמנו משטרת ישראל והפרקליטות כשעזרו לנו להקיא את אותו אדם מקרב ההנהגה הרבנית. ידענו שהאיש לא ראוי לתפקידו. ידענו שסביב האיש שוררת עננה מטרידה. אבל, למרבה הצער לא הצלחנו להתמודד עם זה בכוחות עצמנו.
****
דוגמא נוספת לתיקון שעשתה המערכת הציבורית למחנה שלנו הם המעצרים המנהליים של מספר נערים יהודים. כשהוצאו הצווים הרגישו רבים מאיתנו שזהו ציד מכשפות מסוכן. אירועי השבועות האחרונים הוכיחו, למרבה הצער, את נחיצותם.
כדי לשלהב ולדרבן את ההמון לפגוע ביהודים המציאו המנהיגים הערביים מקרים שבהם יהודים פגעו בערבים. המציאו, כיוון שבפועל כמעט ולא היו. בחסדי שמים, על אף הכעס העצום, התמעטו בימים קשים אלו אירועי "תג מחיר". אירועים מעין אלו, שיכלו להתסיס עוד יותר את האספסוף הערבי המשולהב ולגרום לפגיעות קשות ביהודים, היו מצומצמים ומועטים.
ייתכן והמפגעים המתועבים, ששרפו את התינוק בכפר דומא, החליטו בעקבות הלחץ הציבורי לחזור בתשובה. ייתכן גם שחלק מהמבצעים או מהמנהיגים שלהם נמצאים עכשיו בבידוד בבית האסורים. אם האפשרות השנייה נכונה, הרי שמערכת הביטחון הצליחה במקום שבו אנו כשלנו. אנחנו לא הצלחנו להקיא מתוכנו את אנשי תג מחיר. מערכת הביטחון כנראה הצליחה.
גם אם יש ביקורת על מעצרים מנהליים (לי אישית יש, אני סבור שדיון על מעצר מנהלי צריך להתבצע בפני שלושה שופטים ולא בפני שופט יחיד) גם אם המעצרים המנהליים מסוכנים (הם מסוכנים מאוד ועלולים לשמש בידי הרשויות ככלי לחיסול חשבונות) ייתכן שבמקרה הזה השימוש דווקא היה נחוץ.
מותר וחובה לבקר את מערכות המשפט והממשל. חובה גדולה לא פחות גם להכיר תודה למערכות הללו שעוזרות לנו לשמור על מחננו קדוש.
המאמר מתפרסם בעלון שבת בשבתו