מסתבר שב'שבת בשבתו' מרעננים בכל שנה את כותבי המדורים ואת המדורים עצמם וזה קרה ממש השבת. בעמוד האחורי של העלון, ליד הטור "נקודת מבט", שכותבים הרב רוזן וזבולון אורלב ברוטציה (שלא מתחלף כנראה), פירטו בפירוט רב את חילופי המשמרות בין הכותבים והמדורים. לא אלאה אתכם בכל הכותבים אך שני שמות שקפצו לי לעין ויהיה בהחלט מעניין לקרוא את טוריהם הם מוסא ברלין והח"כית הרעננה שחזרה ממש ממש עכשיו לכנסת - שולי מועלם (והיא דווקא לא כתבה השבת).
אלנבי 40
השבת החליט הרב לביא לכתוב תובנות שלו (שפורסמו גם ב'כיפה') בנוגע פרשת "אלנבי 40" כשהמסר בסוף הוא "שתרבות ש'אין לה אלוהים' מאבדת את עצמה לדעת ומהר מאוד תגלה שגם 'אדם' אין לה".
הרב לביא הזהיר בתחילת המדור: "מי שהמילים 'אלנבי 40' לא אומרות לו שום דבר, מוטב שידלג בקלילות לאחד המאמרים המצוינים האחרים בעלון הזה וייהנה מדברי תורה מחכימים ומעשירים".
בהמשך הוא כותב כי "מפאת כבודם של הקוראים וכבודה של האכסניה המכובדת של עלון תורני לשבת לא נחזור על פרטי המעשה שידועים ומפורסמים בתקשורת, אך לא נוכל שלא להיזכר בפרשיה מקבילה המתוארת לפרטי פרטים בתנ"ך". הפרשיה המקבילה מהתנ"ך הינה פרשת פילגש בגבעה, ובהמשך הרב כתב גם על מה שקרה "באותו מועדון תל אביבי", תיאור שלא משאיר הרבה מקום לדמיון.
אני חושב שהנושא שהרב העלה הינו נושא חשוב מאד שאסור לטאטא מתחת לשטיח או להתעלם ממנו, ודווקא בגלל זה קשה לי עם כל הסייגים שכתב הרב.
אם כבר החלטת שהנושא הזה חשוב ושצריך לכתוב עליו, למה מוטב שמי שלא שמע על המקרה ידלג לקרוא מאמר אחר? ולמה אם כבר החלטת לכתוב על הנושא ולפרט עליו אתה כותב שלא תחזור על פרטי המעשה?
ביקורות סותרות
בביקורת המסעדות של 'גילוי דעת' כתב נבו כץ על מסעדה ירושלמית בשם "איגן מיגן", לגמרי במקרה גם ביקורת המסעדות של שאול יהלום ב'מצב הרוח' נכתבה על המסעדה ההונגרית, מה שנותן לנו מקום להשוואה.
שתי הביקורות התייחסו בפתיחה לעובדה שהמסעדה ממוקמת בירושלים, וטענו שדווקא בגלל המצב הביטחוני, צריכים לבוא ולחזק את המסעדות בעיר. לשאול יהלום היה חשוב להציג חלק נכבד מעובדי המסעדה ולנבו כץ היה חשוב לציין שכל העובדים במסעדה יהודים שומרי שבת.
כשהגיעו לעיקר הביקורת המנות לא היו תואמות אך התיאור שנתן כץ למנות עשה את העבודה בצורה יותר משכנעת, ובעיקר יותר מעוררת תיאבון. הדוגמה שאני יכול לתת היא המנה האחרונה שהייתה תואמת כאשר ב'מצב הרוח תוארה המנה האחרונה כך: "יש גם פנקייק הונגרי עם מילוי לבחירה (גנאש תפוז ושוקולד, קונפיטורה או שטרודל תפוחים)", ב'גילוי דעת' המנה תוארה כך: "לנו הוגש קרפ אחד במילוי קרם שוקולד - תפוז ואחד במילוי שטרודל תפוחים ואגוזים. הקרפים מוגשים לצד קרם לימון חלומי".
מה שפחות אהבתי הינה העובדה שבעוד ש'מצב הרוח' סתם בחרו לבקר מסעדה כשרה טובה, ב'גילוי דעת' הופיעה פרסומת של המסעדה כמה עמודים לפני הביקורת, מה שמגלה לנו את סיבת בחירת המסעדה שם.
טיזרים, טיזרים בכל מקום
בשבוע שעבר כתבתי כאן על פרסומות בהן קוראים לפנות את המאחזים ולעצור את הבנייה בשטח E1, והשבת קיבלנו את התשובה לפרסומות אלו בדיוק כמו שהימרתי. מדובר בפרסומת של "פורום עוטף ירושלים" שקוראות לראש הממשלה ולשר הביטחון לעצור את הבניה הבלתי חוקית של הבדואים ולפנות את המאחזים הבלתי חוקיים סביב ירושלים.
וגם השבת הפרסומות נותנות לנו לחשוב לבד. פרסומות ירוקות שהופיעו כמעט בכל העלונים קראו "את חייבת אנרגיה לנשמה", "את צריכה אוויר לנשמה", "את חייבת דלק לנשמה" ו"את צריכה הטענה לנשמה"... מבלי לחתום בשם מי המפרסם או מה מפרסמים. סתם בשביל הספורט (ובאמת שלא בדקתי את זה לפני שכתבתי) אני מהמר הפעם על מדרשה. מדרשת נשמת.
אך בכל זאת מילה על תופעת הטיזרים בעלוני השבת.
המחשבה של המפרסמים היא שכולם יראו את הפרסומות ויחכו בקוצר רוח לששת הבאה כדי לראות מה פשר הפרסומות האלה? ומה קורה אם ישנם אנשים שדווקא השבת קראו עלונים ונתקלו בפרסומת ובשבת הבאה לא יקראו את העלונים? לא חבל על הכסף של הפרסומות השבת?
לא מאמין שמלבד המעלעל המשועמם ישנו עוד מישהו שיבדוק מה יקרה עם הפרסומות בשבוע הבא...