סוף סוף אני מתחיל להציל את העולם. כן, כדור הארץ שלנו היה בסכנה- עד שאני הגעתי והשקתי את הפתרון שלי לצרות העולמיות לפני שבוע וחצי. נשמע יומרני? לא בתוך הראש שלי. אני בטוח שאני סופרמן לפחות והאפליקציה שלי תעשה לנו פה עולם חדש.
כולנו רוצים להרגיש חשובים. יש כאלה שיותר. הרבה ניצולי שואה שרדו את הגהנום עם תחושת שליחות: אני חי כי יש לי ייעוד גדול. או מזוית קצת אחרת: הסיבה היחידה שאני יכול להצדיק את זה ששרדתי- זה אם אני אעשה משהו ממש טוב לעולם. פליקס זנדמן הוא ניצול שואה שבערה בו השליחות הזו והוא נכנס איתה לעולם המדע והמציא את הטכנולוגיה שבזכותה יש לנו טלפונים ניידים, אם כבר מדברים על אפליקציות.
מי אנחנו אם לא הילדים והנכדים של אותם ניצולי שואה? תוסיפו למתכון את זה שעם ישראל מלמד את כל צאצאיו בכל הדורות, שהוא פה כדי להוביל את העולם למקום טוב יותר. מה יוצא? הרבה אנשים עם עומס גדול של אחריות על הכתפיים.
הבעיה היחידה שלי היא הפער בין הרצון לעשות טוב לגלובוס לבין החיים היום-יומיים שלי. מציל את העולם? האמת היא שאני מפתח אפליקציה לסמארטפונים. איך זה נראה? זה ללכת למשרד כל יום, לדבר על איך האפליקציה עובדת, איך היא תיראה, למי היא תתאים, איך לספר עליה לאחרים. נשמע פחות הירואי ממה שהייתי רוצה.
מה שגורם לנו להרגיש את המציאות הקטנונית וחסרת החשיבות הזו, היא התמקדות בפרטים. זה קורה, למשל, כשיש לנו רגע של מצב-רוח רע ופתאום הכל נראה מייאש וריקני. הרבה שיטות טיפוליות מעודדות את האדם להסתכל מלמעלה על החיים שלו, כקו רצף ארוך, כסיפור מתמשך.
השליחות שלי היא לעזור לאנשים לפתח מודעות. מודעות לעצמי, מודעות לאחר. אז נכון, המרכז למודעות נפשית שאני חולם עליו הוא עדיין בגדר חלום, אבל אני חושב שאני בדרך: האפליקציה שלי מעודדת מודעות. היא גם מפחיתה מצב-רוח רע ועצבים.
בעולם היום- כשאני רוצה להתקשר למישהו- זה הופך לפעמים לסיוט. כמה תסכול נגרם לי כשאני מתקשר ומקבל את הצליל המחרפן של השיחה הממתינה! מילא פעם אחת. אבל אני צריך להתקשר אליו אחרי חמש דקות ולנסות שוב. ושוב להיכשל. ואז לנסות שוב...
באפליקציה שלי אני יכול לראות שבנאדם בשיחה לפני שאני מתקשר. האפליקציה גם מודיעה לי מיד כשהוא מסיים. אם אני אצליח להביא אותה אל העולם, אז משהו בו ישתנה. יהיה תיאום בין אנשים, תהיה הבנה, תהיה תקשורת בריאה יותר. זו השיחה שלי עם עצמי, בתוך הראש שלי.
אז אני מסתכל מלמעלה, נותן צ'אנס. רואה את הסיפור האישי שלי רוקם עור וגידים והופך לסיפור יותר גדול, שמכיל הרבה אנשים, שעושה טוב. דווקא פה, בשחנ"ש במוצ"ש, שבו אני מדבר על מודעות נפשית, אני מתרגש להביא לכם גם טיפ מעשי. אני מזמין אתכם להוריד את האפליקציה בקישור הבא ולא רק לדבר על להרגיש יותר טוב, אלא באמת להרגיש: