היום (ג') חל יום השנה הבינלאומי למחלת הסרטן וזהו יום שמזכיר לי את התקופה הקשה שחוויתי, אני ובני משפחתי. לפני מספר שנים חליתי במחלה הארורה הזו. אותה מחלה שתקופה לא ארוכה לאחר שהצלחתי להתגבר עליה, אבי חלה בה ונפטר. ישנו נושא אחד עליו לא מדברים מספיק בהקשר המורכב הזה והוא המצב הכלכלי כאשר אחד מבני המשפחה נחלה, ולא משנה אם מדובר באחד ההורים או בילד.

המציאות שאליה נכנסת המשפחה וההלם הראשוני גורם לבני המשפחה ברובם המכריע של המקרים להחליט כי "הבריאות לפני הכול" ולא משנה בכמה כסף מדובר "אנחנו נעשה הכל כדי להביא לבריאות בן המשפחה". אך כדי לממש את הרצון החשוב והמבורך מתחילים עם הוצאות גדולות מאוד. מרפואה פרטית ומשלימה, דרך נסיעות לבתי חולים שונים בארץ ובחו"ל המצריכים ממון רב, זאת בנוסף לרצון על פיצוי עצמי בשל המחלה ובחוסר יכולת לצאת לעבודה סדירה של המפרנס העיקרי. ובסופו של דבר המשפחה עלולה למצוא את עצמה בקריסה כלכלית. ולכן חייבים להבין כי ההתייחסות הכלכלית חייבת לבוא בחשבון משום שבסופו של דבר, הלחץ הנפשי הנגרם בעקבות מצב כלכלי קשה יביא לכך שהחולה אולי מבריא אך המשפחה כולה נכנסת לסחרור ולחצים נפשיים לא פשוטים, "הניתוח הצליח אבל החולה מת", יכול בהחלט להתאים לסיטואציה ואסור שהדבר יקרה.

לאחר שהחלמתי מהסרטן הקמתי את עמותת "מקימי" - עמותה הפועלת לסייע למשפחות במצוקה כלכלית ומשפחתית. זכור לי במיוחד סיפורם של אחת המשפחות שהגיעו בבקשה לסיוע. אחד מילדיהם חלה בסרטן והוריו אמרו לעצמם כי הם אינם מוכנים להזדקק לבריות. חסכונות נפתחו, גויסו הלוואות מבנקים ומגמחי"ם שונים אך לאחר שילדם ב"ה הבריא הם מצאו את עצמם בבור של 200 אלף שקלים. המשפחה ניסתה בכוחות עצמה להסתדר ולהתגלגל עם עוד הלוואה ועוד גמ"ח אך בסופו של דבר, אחרי שנתיים קשות הגיעה ההכרה כי הם במערבולת מסחררת ללא יכולת לצאת ממנה וכל המשפחה כמרקחה.

דבר אחד אנו צריכים ללמוד מכך וזהו יסוד חשוב : צריך לדעת מתי לבקש עזרה, כאשר מישהו מבני המשפחה חולה, הסביבה, החברים או המשפחה ישמחו לעזור ולקחת עליהם משהו על מנת להקל אבל שנתיים לאחר המחלה המצב שונה לחלוטין.

כולנו מבינים כי ישנו הבדל ברור בין משפחה שנקלעת למצב כלכלי קשה בעקבות מחלה ששם אין על כך שליטה - הקב"ה מנהל את העולם, לעומת משפחה שנכנסת לבעיות כלכליות בגלל חוסר הבנה בניהול משק הבית או בשל חוסר אכפתיות ושיטת הסמוך שאז קשה לאנשים גם הקרובים ביותר לתת יד ולסייע.

אסור להתבייש. אם נגזר עליכם להתמודד עם אבא, אימא, ילד או ילדה שחלו במחלה הדורשת הון רב וזמן ממושך אל תהססו. לבוא ולומר לאנשים אנו זקוקים כעת לעזרה זהו צעד נכון. לפעמים העזרה מתבטאת בכך שהורה יכול להמשיך ולעבוד כי מישהו נמצא עם הילדים האחרים, הסעות לבתי חולים, הכנת אוכל בבית, עזרה בשיעורי בית עם הילדים וכמובן בכסף כדי לעבור את התקופה עד כמה שניתן עם איזה שהיא יציבות בשגרת החיים ולאחריה להישאר ללא הנטל של משבר כלכלי. זאת גם דרך שבא אתם מגלים שיש חברים שאוהבים אתכם וזהו דבר שחשוב לא פחות גם לעבור תקופה זו עם חיוך גם כשזה לא הכי פשוט.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל עמותת מקימי - השער לכלכלה נבונה