תצוגת פרויקט 'זכרנו לחיים' אשר נפתחה אתמול (א') במכללה ירושלים מביאה יצירות של בנות אולפנות שונות של רשת 'צביה' ומציגה עשרות פוסטרים מעוצבים העוסקות בשואה מזויות ראיה ומחשבה שונות.
"תקופת השואה האיומה, היתה תקופה של חושך, פחד ואימה והיו בה גם רגעים של אור: אמונה, חמלה, הצלה וחסד. ניצולי השואה החיים ביננו מהווים דוגמה מופלאה ליכולת לראות את האור שבתוך החושך. ליכולת לצמוח מתוך המשבר הנורא ולבנות בית, משפחה, ארץ ואומה", מסבירים מובילי התכנית ל'כיפה'. "מטרתנו הייתה לאתגר את התלמידות. לדרוש מהן לחשוב מחדש על התובנות המשמעותיות עבורן בנושא השואה, לאפשר להן לפתח נקודת מבט ייחודית, לנסח את המסרים אותן הן רוצות להעביר הלאה ולגלות דרכים חדשות ויצירתיות להביע אותם".
בתצוגה, אשר כאמור נפתחה אתמול (א'), ערב יום השואה, ותוצג במשך השבועיים הקרובים במכללה ירושלים, נראות יצירות של בנות אולפנה ברשת צביה ברחבי הארץ המציגות דרכי הגשה שונות לשואה.
קשה במיוחד לגשר על הפער בין נוער צעיר, חי ותוסס שרגיל לחוויות צבעוניות ושמחות לבין זיכרון השואה. כל תלמידה חקרה את נקודת המבט האישית שלה בנושא שואה וזיכרון. רוב הבנות הרגישו שהן חייבות לשלב בין החיים העכשוויים שלהן שכוללים אינטרנט, סמראטפונים ורשתות חברתיות, עם הזיכרון של השואה מתוך תחושה שזה חייב להיות רלוונטי לדור שלהן", מסבירה בת אל ליבוביץ', מנחת הסדנה לעיצוב גרפי באולפנת צביה בני ברק.
יצירתה של נעה בודה (אופנת צביה בני ברק)
באולפנת צביה חיפה, עסקו הבנות בעיצוב תוך קבלה מעולמן וכן בתמונות מן העבר ודימויים מעולמן שלהן: פרח, ספר, מגן דוויד, אבני לגו או שחקני שח מט. " תהליך זה יוצר מארג מיוחד וחדש הצופה אל זכרון השואה דרך עיניה הפרטיות של כל בת, לומד אותו, חווה אותו, מנכס אותו לעולמה וחייה וכך מעשיר אותו ונותן לו משמעות מיוחדת", הסבירה נעמה כץ, מרכזת מגמת אמנות ומנחת הסדנא לעיצוב גרפי, אולפנת צביה חיפה.
יצירתה של אור זיצר (אולפנת צביה חיפה)
יצירתה של אראל פרידמן (אולפנת צביה חיפה)
יצירתה של נחמה שנידר (אולפנת צביה חיפה)
גם באולפנת צביה יצירתית עסקו ביצירה מתוך אמצעים דיגטליים וחזותיים שונים. "נעשה צירוף בין שני התחומים, עבר והווה. כך למשל המילה ’זיכרון‘ בימינו משתייכת גם לתחום הטכנולוגי", הסבירה רחלי כהן, מורה ומנחת סדנא בעיצוב גרפי.
יצירתה של אושרת משען (אולפנת צביה יצירתית)
יצירתה של נופר כהן (אולפנת צביה יצירתית)
באולפנת צביה מעלה אדומים החליטו לקחת את הנושא, לא כזיכרון אלא כהווה. יש החושבים שהיא שייכת לעבר, חלק מההיסטוריה - אבל זה לא נכון. השואה היא כאן ועכשיו, לא באותן עוצמות לא באותו רוע. אבל ההשלכות נמצאות איתנו כל הזמן. עם כולנו, לא רק עם אלו שהיו שם ונושאים עימם את הכאב בכל שניה, אלא גם עם ילדיהם והדור השלישי. רבים נושאים את שמם של אלו שאינם, שנהרגו על קידוש השם, שנעקדו על המזבח בשל האנטישמיות שאורכה כימי עולם מאז ’עשיו שונא ליעקב‘. מאות אלפי ילדים שהפכו למבוגרים גדלו בלי משפחה מורחבת, כשחותם התקופה טבוע עמוק גם בהם - בנו", הסבירה רבקה שוורץ, מנחת הסדנא לעיצוב גרפי, צביה מעלה אדומים.
יצירתה של אודליה אבלס - שעון הזכרונות (אולפנת צביה מעלה אדומים)
יצירתה של דוידה טאוב (אולפנת צביה מעלה אדומים)
יצירתה של שבות מכמן - ”כי מתוך העבר נגיע אל עתיד“ (אולפנת צביה מעלה אדומים)
מגמת הציור של אולפנית בנ"ע ישורון עסקו הבנות במתח בין הכאב והמצוקה הגדולים המתקשרים לשואה לבין התקווה והמשאלה להיבנות מתוך ההריסות ולהקים מהם המשך וקיום נצחי לעם ישראל. "כל בת בחרה לייצג את המתח הזה בדרכה. יש שהדגישה יותר את הכאב, ויש שבחרה להדגיש יותר את התקווה. הטכניקות שבחרו הבנות היו מגוונות, כללו ציור בפחם, באקריליק ובצבעי עפרון. יש שעסקו בפיסול בחומרים שונים וברדי מייד", מסבירה רננה כהן, מנחת הסדנא לאמנות וציור, אולפנית בנ“ע ישורון.
יצירתה של הודיה נדב - ” תן לי יד“ (אולפנית ישורון)
יצירתה של הילה אקשטיין - חיים אקריליק על בריסטול 100/70 (אולפנית ישורון)