לאחר תקופה ארוכה בה לא התייחס לנושאים שעל הפרק עונה הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל, על הנושאים הבוערים ומחזיר אש לתוקפים את הרבנות הראשית.
בראיון מקיף ל'כיפה' מתייחס הרב לאו לנושאי הכשרות הבוערים שעוררו סערה בשבועות האחרונים ובמיוחד בנוגע לסוגיית ה'כשרות האלטרנטיבית' שנידונה בבג"צ בשל תביעת בעלי עסקים כנגד הרבנות.
מדובר בפרויקט שפועל בינתיים בירושלים, בו בעלי המסעדות מקבלים מעין תעודת כשרות אלטרנטיבית, לאחר שהם חותמים על הסכם בו הם מתחייבים לשמור על הכשרות. כשעל הפיקוח על כך אחראים נאמני כשרות, שהם בעצם מתנדבים מקומיים. ברוב המקרים המסעדה אינה זכאית לתעודת כשרות מטעם הרבנות כיוון שהיא פתוחה בשבת. עד עתה נאסר עליהם להציג את התעודה ולטעון שהם כשרים.
"צריך לזכור שלא מדובר במשהו חדש", מציין הרב בפתח דבריו, "אחת לעשר שנים בערך קם משהו וחושב שכדאי לו להקים גוף כזה. ההערכה שלי שגם בעוד עשר שנים שוב יהיה משהו שירצה לעשות את זה או כי הוא חושב שמדובר במכרה זהב כלכלי או אינטרס אחר וכל אחד צריך לשאול את עצמו באיזה אינטרס מדובר".
הרב לאו מצביע על האבסורד שבטענות, שכל אחד יכול לעסוק בכשרות ושנאמן כשרות חסר השכלה בתחום יכול להיות שווה ערך למשגיח כשרות מקצועי. "משום מה דווקא בכשרות, שבעלי המקצוע אומרים שצריך מומחיות מיוחדת וצורך בהבנה נקודתית, במיוחד לאור התפתחות טכנולוגיית המזון ישנם כל כך הרבה רכיבים בכל דבר ודבר, דווקא אז מגיעים וטוענים שצריך להעביר את זה לידיים חסרות מקצועיות. כנראה יש דברים אחרים שדוחפים את העניין ולא באמת דאגה לכשרות", מאשים הרב.
בשבוע שעבר הדיח הרב הראשי לירושלים, הרב אריה שטרן, שני משגיחי כשרות אשר לא היו במקום העבודה שלהם בעת ביקורת, דבר אשר שימש כאש למתנגדים למערך הכשרות של הרבנות הראשית. לדברי הרב הראשי הדבר מוכיח דווקא כי המערך עובד ואין צורך באלטרנטיבה מחוץ לרבנות. "באים אנשים ומרשים לעצמם להטעות את הציבור, הם מוצאים לפעמים משגיח או שניים שהתנהגותם לא ראויה וישר קופצים ואומרים - "אנו נעשה את זה טוב יותר". אני מכיר את הסיסמאות הללו של "המשגיח שרואים אותו פעם בחודש", אינני מכיר את התלונות הללו על מקומות אחרים וזה לכשעצמו מלמד על האינטרסים שלהם".
הרב לאו מציין, כי הכפיפות להלכה היא הבסיס למערכת הכשרות, "צריכים לזכור שכשרות זה דבר שבראש ובראשונה בנוי על הלכה ושולחן ערוך ובנוי על הבנה בדברים ובחומרים ועל נהלים מסודרים ואת זה אנו מנסים לבנות ברבנות הראשית, נהלים ברורים לכל דבר ודבר. אנחנו מדינה יהודית שיש בה גם כשרות בפרהסיה. למדינה יהודית יש נהלי כשרות מסודרים ואנו במאמץ להגיע גם לאחידות בנהלים בכל הארץ ובהרבה דברים אף מצליחים להגיע לכך".
מעבר לכך, מזכיר הרב, כי הרבנות הראשית היא גוף ציבורי ששייך למדינה ואין לו את נושא האינטרס הכלכלי. "לרבני הערים ולרבנות אין משמעות כלכלית על כמה תעודות הם חותמים, משכורתם אותו הדבר בין אם חתמו על 50 תעודות ובין אם על 500 תעודות מה שהופך את ההשגחה לנקייה יותר. בשונה מגופים פרטיים שם הנושא הכלכלי בעייתי יותר ויכול להביא לתקלות".
לשאלה אולי הרבנות צריכה להרפות מנושא נהלי הכשרות ולעודד הפרטה מלאה של התחום משיב הרב נחרצות, "אולי לא צריך כללים בתרופות וכל אחד יחליט בבית המרקחת אם התרופה מוצאת חן בעיניו או לא, אולי נאמר את זה גם בעירייה, כל אחד יבנה בית איך שהוא רוצה כמה קומות שהוא רוצה, במיוחד אם הוא כועס על פקחי העירייה שבקושי עושים את עבודתם".
הרב לאו מוסיף, כי הרבנות הראשית היא לא בלעדית ואינה עוסקת במתן תעודות כשרות, אלא רק קובעת נהלים כיצד לפעול. החוק מסמיך בכל הארץ בהתאם לרב המקומי הרבנות הראשית קובעת נהלים ומפקחת עליהם כמו שמשרד הפנים מפקח על הרשויות המקומיות. ראה המחוקק לנכון שהגוף שמבין במדינה מהי כשרות וכיצד מפקחים עליה הוא יהיה המפקח על גופי הכשרות המקומיים. זה תפקידה של הרבנות פיקוח ובניית נהלים שקופים, אחידים וברורים בלבד.
לפני כשנה הצהיר הרב לאו יחד עם בנט והרב אלי בן דהן במסיבת עיתונאים משותפת על רפורמות בנושא הכשרות. על פי הדברים שנאמרו בה הייתה אמורה להתחיל מזמן תכנית שתדרג את רמת הכשרות בצורה שקופה על פי 'מגני דוד', כשמגן אחד פירושו רמה נמוכה ואילו 3 מגנים היא רמת מהדרין. "עוד לא קרה עם זה כלום, צריך להבין שהרבנות הראשית ומשרד הדתות פועלים יחד והדברים עוד לא הגיעו לכלל מעשה".
למרות היותו חלק בלתי נפרד מהרפורמה המתוכננת כשלדברי נפתלי בנט, רעיון 'מגני הדוד' היה של הרב עצמו, הוא מתנער מכך לחלוטין, "אני לא רואה שום תועלת בשיטת מגני דוד, לא הם יהיו השינוי לו אני מייחל במערכת הכשרות", אומר הרב וחוזר ומדגיש את נושא הנהלים הברורים של הרבנות שהם לדעתו הבסיס לאחידות מערכות הכשרות בכל הארץ כדי להגדיר מה הוא כשר ומה הוא מהדרין. בדבריו הוא מצביע על כך שבפועל נעשו נהלים ברורים בנושא.
"אני מכנס בימים אלו שוב צוות של רבנים שעוסקים בבתי מלון בירושלים ובהרצליה ואני מבקש מהם לעבור שוב על הנהלים ולהציע כיצד לקבוע אותם. העבודה הזאת נעשית כל הזמן ויש לנו נהלים ברורים כמעט בכל תחום גם בלי הרעש והצלצולים", אומר הרב לאו.
"אנו עושים מאמץ גדול לפקח על הדבר. אם יש תלונות אנו בודקים, אך למרבה הצער אין לנו מספיק כלים. יש רק 3 מפקחים בכל הארץ ועוד כמה עובדי הרבנות וזה ממש לא מספיק. ביקשתי כבר בתקציב 2014 להוסיף תקנים ואני מבקש עכשיו מהשר החדש לקבל עוד תקני פיקוח. כאשר ירגישו בבתי העסק והרבנויות שיש פיקוח ברור ומסודר עליהם מטעם מהרבנות, הדברים יראו אחרת", אומר הרב.
מודע למעמדה הנמוך של הרבנות הראשית
לפני כחצי שנה התפרסם ב'כיפה' סקר מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לפיו רק 9% מהחילונים מביעים אמון רב ברבנות הראשית, מדובר בהתרסקות אמון הציבור ברבנות אל מול המדד בשנה שעברה ב-13% והוא במקום הנמוך ביותר מאז שנת 2003. "אני בהחלט מודע לזה שמעמדה של הרבנות הראשית לא גבוה, אך אני מאד מבקש מאנשים לנסות ולמקד את הטענות שהם מעבירים כלפי הרבנות", אומר הרב לאו.
כך, קושר הרב לאו את מחאת יוצאי אתיופיה בנושא המועצה הדתית פתח תקווה, לעובדה שסקרי דעת הקהל מצביעים על ירידה מהותית באהדה לרבנות, "אנשים ממהרים לשפוט את הרבנות מבלי לבדוק את הדברים, דוגמת הסיפור בפתח תקווה עם הרב בנימין אטיאס, שהייתה עליו תלונה של רישום נישואין של בני העדה האתיופית. לא יצאנו מיד ב"עליהום" ובדקנו והתברר שהרב בודק בדיוק לפי הנהלים שתואמו עם הרב יוסף הדנה רבה של הקהילה האתיופית בארץ. מה שמלמד שהרבנות הראשית כמפקחת ומעבירת ביקורת עושה את הדברים, אך לפעמים יכולה לעשות את זה במהירות יותר וביעילות יותר כשיהיו לה כלים מתאימים לכך".
הרב מאשים גם את העובדה שיחסי הציבור של הרבנות אינם במיטבם, "למרבה הצער, אנשים לא מספיק מכירים את הפעילות הענפה שלנו ואת הפעילות שאנו עושים כדי לקדם שקיפות ודברים הגונים וברורים בנושאים רבים שתחת הרבנות". לדעתו של הרב לאו הסיבה לכך היא דווקא היעדר מנכ"ל לרבנות במשרה מלאה, "חלק מהסיבה שהציבור אינו שומע על הדברים הטובים שאנו עושים היא שהרבנות מתנהלת כבר שנה וחצי ללא מנכ"ל בפועל, כשמנכ"ל משרד הדתות מכהן כבר שנה שלמה בעשירית משרה ברבנות. כמו ששר זקוק למנכ"ל כך גם ברבנות הראשית אנו זקוקים למי שירכז את העבודה וידאג גם להעברת המידע היפה של הרבנות לציבור".
"כמעט בכל תחום ברבנות יש נהלים ברורים והגונים וברגע שהציבור ירגיש שיש ישרות והגינות ושברבנות הראשית יושבים אנשים עם אכפתיות לעם ישראל, אני מאמין שתדמית הרבנות תשתפר מאד", אומר הרב לאו.
הרב מתייחס גם לנושא נוסף שנוי במחלוקת הקשור לרבנות, חוק צהר, החוק שמאפשר רישום נישואין גם לא במקום המגורים הרשמי של החתן והכלה. "מועצת הרבנות הראשית ניהלה בנושא זה כמה ישיבות. כמובן שברגע שיש חוק, זה חוק המדינה. אך התחושה הייתה שמיהרו "לרתום את הסוסים לפני העגלה", לפני שווידאו שהתוכנה שמאפשרת לפקח על רישום הנישואין עובדת, העבירו את החוק ויצרו מצב בעייתי של חוסר פיקוח. למרבה הצער עושים דברים בלי שום שכל ואחריות, ומדובר באחריות על כלל ישראל", מאשים הרב לאו. "אנחנו בינתיים כרגע, מנסים למצוא את הדרך לפקח גם בנושא זה, יש לנו נהלי נישואין ברורים אך יש עוד דרך לברר כיצד לפקח עליהם בצורה הטובה ביותר", אומר הרב.
לסיום דבריו, מתייחס הרב הראשי גם לחג השבועות אותו חגגנו, "ראשית, אני מברך מאד על ריבוי התורה, כשרואים את הלילה המיוחד הזה שיהודים הולכים ומחפשים שיעורי תורה כל הלילה. לא תראה אף אחד מחפש ללמוד את ספר החוקים האמריקאי או את ספר החוקים הצרפתי למרות שהוא היה הבסיס למהפכה הצרפתית ששינתה את העולם כולו ועוד באמצע הלילה זה דבר ייחודי לעם היהודי שמרגיש שהתורה היא חייו וחיותו".
הרב הביע גם ביקורת מרומזת כנגד מקומות לימוד שמביעים ביקורת כנגד התורה וחכמיה, "אני מבקש להזכיר ולהעיר את תשומת הלב לאנשים שבחרו מקום לימוד, שיבדקו האם כתוצאה מהלימוד שם בליל שבועות הם אכן הרגישו יותר קרבת אלוקים. לפעמים יש נושאים מרתקים ומעניינים ומרצים שמרתקים את שומעיהם, אך השאלה היא האם בעקבות השיעור או ההרצאה זה יצאת בבוקר לקבלת תורה בהתרגשות ובשמחה של נעשה ונשמע. אני מאחל לכולנו שנצהיר כולנו יחד שוב כאיש אחד בלב אחד, עם אחד שאנו מקבלים את אנוכי ה' אלוקיך ואת כל עשרת הדיברות".