המערכת השלטונית חייבת למנוע עליות מחירים בלתי סבירות במוצרים אשר מוגדרים כמוצרי יסוד, וביניהם כמובן הלחם האחיד - כך טוענים במכון כת"ר העוסקים בחקר ההלכה על פי התורה, בתגובה לכיפה ובהתייחס לעליה הצפויה במחירי הלחם.
בכת"ר טוענים כי "לשם כך מחוייב השלטון, כאשר הדבר נדרש, להציב פיקוח על מחיריהם של מוצרים בסיסיים. פיקוח זה נעשה על ידי קביעת מחיר ריאלי למוצרים אלו והגבלת אחוז הרווח שמותר להרוויח במסחר בהם לשיעור מכסימאלי של 20%".
נכון להיום, קביעת מחיר הלחם בישראל מתבצעת על ידי ועדת המחירים, העורכת בכל חודש תחשיב של השינוי בעלות ייצור הלחם. לתחשיב שני מרכיבים עיקריים: מחיר הקמח ומחיר אפיית הלחם. בנוסף, לוקחת הוועדה בחשבון את רווחיות היצרנים. בעניין רווחיות היצרנים נקבע כי יש לאזן בין שמירה על האינטרסים של הצרכנים ובין שמירה על כדאיות כלכלית ליצרנים. מטרה זו תושג, בין היתר, אם במחיר המוצר המפוקח תהא גלומה תשואה נאותה למשקיע.
"בחינת תהליך זה של קביעת המחירים מלמד כי התהליך תואם את מקורות ההלכה הן בעצם הצבת הפיקוח על מחיר הלחם תוך בחינת עלות הייצור הריאלית, והן באופן חישוב הרווח הראוי", מסבירים במכון כת"ר, ומציינים כי "ההלכה מאפשרת רווחים של עד 20% על מכירת לחם אחיד, ובודאי שאינה מחייבת את היצרנים למכור את הלחם בלא להרוויח. כמו כן אין ההלכה מחייבת את השלטון לסבסד את הלחם האחיד".
עוד מדגישים בכת"ר כי "אמנם מצוות צדקה מחייבת גם את השלטון לוודא שכל משפחה מסוגלת לרכוש לחם אחיד, אך זאת עליו לעשות, כאשר הדבר נדרש, ע"י העברת כספים לאותן משפחות ולא ע"י סבסוד". לטענתם, אמנם חלק נכבד מצרכני הלחם האחיד נמנים על בעלי הכנסות נמוכות, אך עדיין רוב הצרכנים של לחם זה משתייכים למעמד הביניים ומעלה ואין אפוא מקום לסבסד עבורם את הלחם.
"עליית מחירי הלחם עליה התבשרנו בימים אלו, עליה הנובעת מהתייקרות עלויות הייצור, הינה הכרח המציאות, והיא מותרת ונחוצה גם לאור מקורות ההלכה", מסכמים בכת"ר, אך מדגישים עם זאת כי "במקביל על המדינה לדאוג לפיצוי כספי לאותן משפחות נזקקות אשר התייקרות זו, כמו גם התייקרויות אחרות, עלולות להביא אותן למצב בו לא יוכלו להתקיים קיום מינימאלי בכבוד".