השם ישמור

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מי שעיצב את דמותה של הציונות הדתית, הוא אביו של מפעל חיים עצום של פעילות ציבורית ענפה ושל יצירה תורנית והגותית שנמשכה עד לאחר מותו ועד ימינו. אבל אפילו הרב קוק לא תיאר לעצמו ששמו יהפוך סמל שיתנוסס מעל מוסדות, עסקים ומקומות רבים נוספים.

לרגל יום פטירתו ה-77 של הרב קוק, אספנו עבורכם את כל המקומות שהקדישו את שמם לזכרו.

מושב-

כפר הרא"ה הוא מושב דתי שהוקם ב-1933, תרצ"ד אשר קרוי על שמו של הרב קוק. המושב נמצא באזור הצפוני של המועצה האזורית עמק חפר על כביש 4 בין נתניה לחדרה. במקום פעלה גם הישיבה התיכונית הראשונה בראשותו של הרב צבי נריה, מתלמידי הרב קוק. הרב שאול ישראלי, מתלמידי הרב קוק, כיהן כרבו הראשון של כפר הרא"ה ולאחריו הרב דב ליאור.

הוצאת ספרים-

ההוצאה לאור "מוסד הרב קוק", הוקמה ב1936 על ידי הרב יהודה לייב מימון, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל, והיא ממוקמת בשכונת קרית משה בכניסה לעיר ירושלים. עיקר פעילות ההוצאה היא הוצאת ספרי קודש שונים כאשר גולת הכותרת שלמענה הוקמה ההוצאה הינה הוצאת סדרת כתבי הרב קוק מה שמכונה בפי רבים "הש"ס הלבן".

אפליקציה-

לאחר שיצאו ספריו של הרב ע"י מוסד הרב קוק ועל ידי אחרים נוספים השתדרגו כתבי הרב בהתאם לנוף הטכנולוגי העכשוי. אפליקציית ספרי הרב יצאה למכשירי האייפון אשר מכילה את ספרי הרב ומאפשרת ללומדים רבים להעתיק את לימודם גם לדרכים. מי שיצר את האפליקציה החינמית הוא המתכנת רועי רשף שהוציא אפליקציות דומות.

רחוב ושכונה-

"רחוב הרב קוק" או "רחוב הרא"ה" קיימים ביותר מעשר ערים ברחבי מדינת ישראל במקומות שלאו דווקא מתאפיינים באוכלוסיה ציונית דתית. בנוסף לכך בשנת תשס"ג הוקמה "גבעת הרא"ה" היא שכונה חדשה השייכת לישוב עלי שבשומרון.

בית ספר-

הרב קוק השפיע רבות על דרכה של הציונות הדתית בכלל אולם גם על דרכה החינוכית. כיום פעילים בארץ כעשרה בתי ספר ביניהם תיכונים, ישיבות אולפנות, בתי ספר יסודיים ואפילו גני ילדים הפזורים ברחבי הארץ אם זה ברמת גן, אשדוד, חיפה, שדרות ועוד.

יקב-

יקבי הרא"ה הינו יקב בוטיק קטן ואיכותי בכפר הרא"ה אשר בעמק חפר. ביקב מייצרים יינות מסוגים קברנה סובניון ומרלו כאשר התסיסה נעשית על שמרי בר בלבד וללא תוספת ביסולפיט. נשיא המדינה שמעון פרס כבר היה, טעם את היין והביע את שביעות חיכו.

פרס-

"פרס הרב קוק לספרות תורנית" הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי עיריית תל אביב לזכרו של הרב קוק. הפרס הראשון ניתן בשנת 1943 לרב שלמה גורן והרב איסר זלמן מלצר. הפרס ניתן על יצירה תורנית מקורית כמו מחקר, פרשנות ושו"ת אך גם על הוצאות של ספרי עזר לימודיים שיצאו מחדש. מטרת הפרס היא בחיזוק אלו העוסקים בכתיבה תורנית חיזוק העומד על 100 לירות. אל דאגה, בשנץ 1944 הוכפל הסכום ל-200 לירות וב-1945 כבר חולקו פרסים בשווי 400 לירות.

קבוצת פייסבוק-

מספר קבוצות נפתחו בשמו של הרב קוק אולם הרצינית שבהם היא קבוצת "משפטי הרב קוק", קבוצה חדשה שנפתחה לפני מספר חודשים בה כל יום מפורסם היגד של הרב קוק עם הסבר קצר אשר יפתח בפני חברי הקבוצה מצה לדיון או הזדמנות ללימוד ללימוד כך באמצע היום. מי שפתח את הקבוצה הוא ר"מ באחת הישיבות בארץ אשר מקפיד לשמור על אנונימיות ואינו חושף את שמו.

שקית סוכר-

אולי תתקשו להאמין אך מזה יותר משנתיים מסתובבות בבתי הקפה בארץ שקיות סוכר של הרב קוק. חברת שוגארט המייצרת סוכר בשקיות קטנות לבתי קפה, החליטה לשפר את המכירות ואת הידע של אוכלוסיית ישראל והוציא שקיות סוכר עם תמונה וביוגרפיה מקוצרת של אישים בולטים בציונות. אחד מאותם אישים בולטים הוא כמובן הרב קוק אשר תמונתו מתנוססת על שקית סוכר חומה כשבגבה נכתבה ביוגרפיה קצרה ושם הוגדר הרב קוק כ"פילוסוף והוגה דעות". מי שיזם זאת הוא מנכ"ל חברת שוגארט אורי האן שמדווח על עליות במכירות מאז המיזם החדש.

בית קפה-

אם כבר יוצרו שקיות סוכר לקפה בשמו של הרב קוק קל וחומר שיהיה גם בית קפה בשמו. "הראה בקפה" הוא בית קפה פסטורלי בכפר הרא"ה המתאפיין באווירה כפרית קצת פחות מספסלי בית המדרש. העוגות והעוגיות הנמכרות שם מיוצרות במאפייה ליד שכולם ועוד אחרים שייכם למשק משפחת שיקלר. בעלי בית הקפה נתנו לבית הקפה את שמו יותר על שם המושב מאשר שמו של הרב אך בכל זאת.

שבט-

לא, באפריקה עדיין אין שבט שאימץ את הרב קוק לאליל שלו אך ישנם תנועות נוער שאימצו שת שמו של הרב לשם של אחד השבטים בתנועה. תנועת הנוער בני עקיבא וכמוה תנועת הנוער אריאל קראה לשבט בתנועה כשמו של הרב- שבט הרא"ה. תנועת הנוער עזרא אמנם ויתרה על השם הרא"ה אך העניקה לאחד השבטים בתנועה את השם "אורות" על שם אחד מספריו של הרב.

אומנות-

הרב קוק לו הייתה חיבה מיוחדת לאמנות זכה לביטוי ביצירות אמנות רבות. המפורסמת שבהן היא היצירה "תוצרת הארץ" של הארמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר בשכונת נווה צדק בתל אביב. ביצירה מוצגת דמותו של הרב קוק לצד דמויות חשובות רבות. היצירה אמנם התפרסמה כבר ב1984 אך רק בשנת 1989 הוסיף לה האומן את החלק המוצג בנווה צדק.