ראשית, לפני שאגיב לדברים החמורים של הרב אלי סדן , ברצוני לפנות מעומק הלב לכל ראשי מוסדות החינוך להפסיק ולהיגרר להשמצות של מוסדות אחרים. כל מוסד יציג את החיוב והיפה בשיטה החינוכית שלו ובמוסד שלו ולא יזדקק להשחיר פני אחרים לא במפורש ולא בעקימת שפתים. כך דרכם של תלמידי חכמים בארץ ישראל שנקראו
נעם.
האמירה כי ישיבות ההסדר מזלזלות בשרות הצבאי רחוקה מהאמת יותר ממרחק שמים וארץ. ישיבות ההסדר הכניסו לתוך מסגרת הישיבה את השרות הצבאי . דבר שלא היה באלפים שנות גלות והביא לביקורת של אנשי תורה כאלה ואחרים כנגד מהלך זה. האמירה של "ספרא וסייפא " היא שורש נשמתה של ישיבת ההסדר. ישיבות ההסדר רואות בשרות הצבאי חלק מצמיחת אנשי תורה בארץ ישראל.
לא בני אהרן, שנפצע קשה כשיצא לקרב ביום חופתו ולא חבריו בני ישיבות ההסדר, זלזלו או מזלזלים בשירות הצבאי. אמת הדבר, שחלק מבחורי ישיבות ההסדר פחות "מורעלים" על הצבא מאשר בני המכינות. ישיבות ההסדר רואות בלימוד התורה את הערך החשוב ביותר בחיי יהודי ,ובאווירה זו מתחנך בחור ישיבה. הוא שומע ולומד על כך וגם רואה זאת בישיבה בדמות הבחורים בשיעורים ה' ומעלה. דבר המבהיר לבחורים כי השרות הצבאי עם כל מעלתו וחשיבותו , אינו הערך העליון אליו אנו מחנכים.
מובן, שאין בזה זלזול בשרות הצבאי שהינו מצווה חשובה המשולבת בתוך שנות הלימוד בישיבות ההסדר. מכל מקום, בימי חנוכה אלה ראוי להרבות את האור ולמעט כמה שאפשר בדברי חושך.