"אני מרגיש בושה גדולה על כך שאני לא יודע להתמצא בסידור. אני מכבד מאוד את היסודות הדתיים של היהדות, ולכל אחד מאיתנו יש מה לקחת משם", כך אמר ח"כ נחמן שי (קדימה), במושב שהתקיים בפסטיבל הקהל בתחילת השבוע. "מעמד הדת במדינה צריך להיות במקום אחר. לא יכול להיות שאנשים במדינה לא יכירו את היהדות".
"יש לי תחושה שהדת היהודית לא מקרבת אלא מרחיקה, לא מעודדת אלא מבודדת, כאילו אם לא גדלת בישיבה - אתה לא חלק. אני חושב שכולנו צריכים להיות חלק, ולא ייתכן מצב שבו לא נכיר דברים בסיסיים בתרבות היהודית. לפעמים אני חושב שאפשר להשתיל מסרים של המוסד בתוך הסידור, כי רק הדתיים יודעים איך לקרוא את זה", התבדח ח"כ שי.
במושב, שנקרא "מי פנוי לתיקון?" ועסק ביחסי דת ומדינה בישראל, אמר ח"כ שי כי "לא ייתכן שמעמד הדת במדינה יהיה כמו בכל מדינה אחרת. צריך להעניק לדת בישראל מעמד אחר, מרכזי יותר. מצאתי בדת עומק ומחשבה רבה, מה שלא מצאתי במייצגיה הפוליטיים. לכולנו יש מה לקחת משם".
בהמשך הדברים תקף ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) את דבריו של ח"כ שי, שנובעים לדעתו מרגשי נחיתות. "למאבקי החרדים אין שום קשר לאמונה ולערכים", אמר ח"כ הורוביץ, "זו מערכת שכל מטרתה לשמר כוח פוליטי, ציבור מצביעים ומוסדות חינוך, אבל הם מציגים את זה כמשהו מלא ערכים ואהבת ישראל, וכך הם גורמים לנו להרגיש שאנחנו פחות טובים, פחות ערכיים ופחות משכילים, ברוח הדברים שאמר ח"כ שי".
נשים בכיפות גדולות וצבעוניות, מאות נערים ונערות עם חולצות טריקו פשוטות ועליהן ציטוט מכתבי הבעש"ט או מהגמרא, רבנים קונסרבטיבים מחפשים מניין למנחה, נערים עם כיפה סרוגה שמסתודדים בחשש ליד דוכן של התנועה הרפורמית, עיתונאים ואנשי טלוויזיה מחליפים כרטיסי ביקור עם משוררים צעירים - אלו רק חלק מן המראות הרגילים בשבילי הסמינר ברמת אפעל, בו התקיים פסטיבל "הקהל" לזהות יהודית ותרבות ישראלית, זו השנה ה-15 ברציפות.
ארגונים רבים שותפים לפסטיבל הזה, בהם התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית, הקיבוץ הדתי והקרן החדשה לישראל. מאות בני נוער ומבוגרים מגיעים לפסטיבל בכל שנה, רבים מהם תלמידי ובוגרי מכינות קדם-צבאיות מעורבות, מוסדות חילוניים ללימודי יהדות דוגמת "עלמא" או "בינה", וסתם מתעניינים ביהדות ובישראליות. אף שבקרב המרצים בעשרות המושבים בכנס נרשמה עדיפות בולטת לרבנים רפורמים וקונסרבטיבים, במושבים השונים נטלו חלק גם כמה מרבני הציונות הדתית.