מדוע נענש רבי עקיבא במיתה משונה?

לאחרונה נעשו כידוע מספר ניסיונות להסביר מדוע ארע אסון החטיפה. כך למשל, יש מי שטען כי האסון ארע בגלל גיוס תלמידי ישיבה.

מעבר לשימוש הציני שיש בטענה זו, שתכליתה לצאת כנגד גיוס חרדים, כבר נכתב כי הניסיונות לפרש אסונות בגלל חטאים אלו ואחרים עלולים לצער את המשפחות, ויש בכך חשש לאיסור אונאת דברים (ראו בבא מציעא נח, ע"ב) או המוסר דין על חברו (כלומר מי שטוען כי חברו נענש בגללו; ראו ברכות נה, ע"א). בנוסף, יש בניסיונות הללו משום מידה של גאווה, שכן מי אנו שנוכל להתיימר ולדעת את דרכי הבורא.

ניתן לכאורה לטעון כי הנביאים וחז"ל תלו אסונות בחטאים שונים, למשל: חורבן בית המקדש השני ארע בגלל שנאת חינם וכו', אם כן מדוע יש לצאת כנגד הניסיונות בימינו לתת הסברים לאסונות שונים.

דומני כי בשאלה זו נעוצה בדיוק הבעיה - שמשווים אותנו לנביאים ולחז"ל - להם הייתה היכולת (=נבואה, ידיעה) לפרש שאסון מסוים אירע בגלל חטא זה או אחר. כיום, משפסקה נבואה, אסור לתת לגיטימציה לניסיונות האלו! לא רק מהטעמים שנזכרו לעיל, אלא גם כי באמת אי אפשר לדעת מדוע ארע האסון.

מעבר לכך, ניתן לערער על עצם ההנחה שאם התרחש אסון, אזי הוא בהכרח בא עקב חטא מסוים.

לא מן הנמנע שדברים טובים או רעים יקרו ללא קשר למשוואה של שכר ועונש, אלא כי כך גזר ה', כך נקבע בתכנית האלוקית, מטעמים שלא בהכרח ניתן להבינם בשכל האנושי.

בהקשר זה כדאי לציין את הסיפור התלמודי על משה שעלה למרום ולאחר דין ודברים עם הקב"ה ביקש לראות מה יהיה בסופו של ר' עקיבא. הקב"ה הראה לו שסורקים את בשרו במסרקות ברזל. משה שאל בתמיהה "רבש"ע, זו תורה וזו שכרה?". ענה לו הקב"ה: "שתוק, כך עלה במחשבה לפני" (מנחות כט, ע"ב).

משה, גדול הנביאים, לא הצליח להבין מדוע כך ארע לגדול החכמים - ר' עקיבא. הוא גם לא התיימר לתת פרשנות לאירוע, חרף כוחותיו הנבואיים. כל הסבר רק יגמד את גודל האסון ויעורר הסתייגות מדרכי הבורא; ומעבר לכך איזה הסבר יוכל להניח את הדעת לשאלה מדוע צדיק גדול כר' עקיבא נענש (לכאורה) במיתה כה אכזרית¹.

ייתכן כי לו "נביאי דורנו" היו נזקקים לסיפור הטראגי של ר' עקיבא הם היו מפרשים כי ר' עקיבא נענש במיתה משונה בגלל ששיתף פעולה עם צבאו של בר כוכבא (במקום להסתגר בד' אמות של הלכה) או בגלל שלא למד תורה עד גיל ארבעים.

ביחס למיתה המשונה של ר' עקיבא, וכן ביחס לאסון שפוקד אותנו היום, מוטב לשתוק - ולא לנסות להסביר מדוע ארע כדבר הזה - וכפי שאמר הקב"ה למשה: "שתוק, כך עלה במחשבה לפני".

בשעות קשות אלו ראוי אפוא שלא לעסוק בדרכי ה' הנסתרות מאתנו, אלא להתמקד בחיזוק המשפחות וכוחות הביטחון ובתפילה שהבנים ישובו במהרה בריאים לביתם. ויהי רצון שנשמע בשורות טובות בקרוב.

הכותב הוא רכז פעילות תורנית וחבר הנהלת נאמני תורה ועבודה. שאלות הגותיות בענייני עבודה, פרנסה וכדומה ניתן להפנות ל orinoy1@gmail.com