1.באיזה עניין נזכר:
א. "עד דאתא מפומבדיתא לסורא חסר תרתי"(=עד שהלך מפומבדיתא לסורא חסר שניים").
ב. "ירא שמים יוצא ידי שתיהן".
ג. "דברו חכמים בהווה".
2.מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "קמיע מומחה".
ב. שהעיד על עצמו שלמד את כל התלמוד עד סוף גיל התיכון של ימינו.
ג. הלבוש עשר שכבות בגדים ואינו חולה או גנב היוצא מחנות.
3. מניין ש:
א. בגיל צעיר יש להתמקד בכמות הלימוד ולא באיכותו.
4.מה המשותף ל:
א.שתיית מים, סיכת שמן, בריחה משדה הקרב.
5.מי אמר למי:
א. "שקולה טיבותיך ושדיא אחיזרי".
6.השלם:
א. "נשים ... בפני...... הן".
ב. " אין בין .......... הזה ל............ המשיח אלא ............ גליות בלבד.
ג. "..... מקרא ...... מידי .........
ד. " גדול ה......... יותר מן ה........ צדקה".
ה. "כל מקום שאסרו .......... מפני מראית ה.....אפילו ב......... חדרים .........
7.שונות:
א. מקובל, שעולמם של חכמינו ז"ל היה מרוחק מאד מעולם החומרנות. איזה תנא חרג מהנוהג הזה ובאילו נסיבות?
ב. בסליחות לתענית שני האחרון נזכר "קצץ סמלונים מצוואר עמך". מה פירוש המילה המובלטת "סמלונים"?
ג. איזה אירוע ציבורי של פאניקה הוליד גזירת חכמים בדיני שבת?
ד. שבת בצהריים ב"מאה שערים" בירושלים, והנה נצפית אשה הולכת ברחוב הראשי עטורה בתפילין -של יד ושל ראש. האם נטרפה דעתה עליה?
ה. איזו שיטה נשית של משיכת תשומת לב הגברים מתוארת בענייננו?
ו. איזו מילה בתנ"ך מוסברת על פי השפה היוונית?
ז. כיום מקובל, שזקנות משתדלות מאד להתנאות באביזרים המשווים להן מראה צעיר, בעוד שצעירות אינן מעוניינות בשום פנים ואופן להיראות זקנות.האם גם בתקופת חז"ל היה הדבר כן?!
תשובות
1.
א. המשפט הזה הוא סימן להפרש מספר המסמרים בסנדל המתיר לנועל אותו לעשות כן בשבת, ס': שורה אחרונה.
ב. בשאלת סדר נעילת הנעל - ימין תחילה או שמאל - ס"א. 20 מלמעלה.
ג. " ערביות יוצאות רעולות ומדיות פרופות וכל אדם, אלא שדברו חכמים בהווה", ס"ה. 10 מלמטה.
2.
א. שתי דעות:
1. " כל שריפא ושנה ושילש"(אפילו אדם אחד), ס"א. 6 מהסוף,
2. "כל שריפא ג' בני אדם כאחד",ס"א: 3 מלמעלה.
ב. רב כהנא, ס"ג. מעל אמצע העמוד.
ג. "מערימין בדליקה", ס"ה: 7 מהסוף.
3.
א. ..."מאי קמ"ל דליגמר איניש והדר ליסבר", ס"ג. אמצע העמוד.
4.
א. שימושו הפוטנציאלי של סנדל הבהמה הגורם לו לטמא, נ"ט. 8 מלמטה.
5.
א. האשה ההרה, ס"ג: 4 מלמעלה.
6.
א. "נשים עם בפני עצמן הן", ס"ב. 2 מהרחבות.
ב. "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד גליות בלבד", ס"ג. 10 מהרחבות.
ג. "אין מקרא יוצא מידי פשוטו", ס"ג. אמצע העמוד.
ד. "גדול המלוה יותר מן העושה צדקה", ס"ג. 5 מהסוף.
ה. כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור ס"ד: 5 מלמטה.
7.
א. רבי עקיבא עשה לאשתו רחל תכשיט "ירושלים של זהב", כביטוי הוקרה על סבלה הממושך למען התמדתו בתורה, נ"ט: שורה ראשונה.
ב. סמלונים - כעין מסמרים ששמים בעול כדי להדקו, נ"ט: המילה האחרונה.
ג. האירוע התרחש במערה או בבית הכנסת, שם - כתוצאה מפאניקה שנוצרה מחשש לנוכחותם של אויבים - האנשים "דחקו זה בזה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו בהן אויבים", ס'. 13 מלמטה.
ד. ייתכן שכן, אך אין הכרח בכך: "המוצא תפילין(= בשבת) מכניסן זוג זוג אחד האיש ואחד האשה", ס"ב. 3 מהרחבות.
ה. "מלמד שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן..." ס"ב: 13 מלמטה.
ו. "למס מרעהו חסד שכן בלשון יונית קורין לכלב למס", ס"ג. המילה האחרונה.
ז. ללא ספק! - "בשלמא זקנה בשל ילדה שבח הוא לה, אלא ילדה בשל זקנה אמאי גנאי הוא לה, ס"ד: בחצי העמוד.