פחות מ-24 שעות לאחר פטירתו של הרב עובדיה זצ"ל, 'מועצת חכמי התורה' התכנסה על מנת לפרסם את "הציווי האחרון של מרן זצ"ל": להצביע עבור משה ליאון בבחירות לראשות עיריית ירושלים.
רובה ככולה של החברה בישראל התאחדה בימים האחרונים סביב דמותו של הרב עובדיה, מתוך הערצה והערכה לגאוניותו ולשקידתו העצומה בתורה, פסקיו החשובים והאמיצים, רגישותו למצוקות החלשים והנזקקים ומנהיגותו להרמת קרנה של תורה.
עמדותיו הפוליטיות והתבטאויותיו השנויות במחלוקת של הרב הושמו בפרופורציה מתאימה ביחס לכל השאר. והנה, דווקא ה'מועצת' הייתה הראשונה לנפץ את האחדות המרשימה הזו, ולהוריד את דמותו של הרב אל תעלולי הפוליטיקה המקומית.
אין לי ספק, שלו הרב היה נשאל מה היה רוצה שיוצג כציוויו האחרון, הוא היה מדבר על לימוד תורה והפצת תורה, ולא על בחירות לעיריית ירושלים. רתימת זכרו של הרב יממה לאחר פטירתו לצרכים פוליטיים ממחישה את הבור הגדול בהנהגה הרוחנית שהותיר הרב אחריו.