שלום נפתלי, פעמים רבות ראינו אותך טוען נגד אומות העולם, חלקן ידידותינו , המנסות להכריח אותנו לקבל את "קונספציית 2 המדינות" . "אם כל העולם אומר שאתה טועה זה לא בהכרח נכון " ו "העולם מעריך מדינה שעומדת על שלה " הן שתי הטענות הטובות ביותר שלך.
על אותו משקל אני פונה אליך נפתלי, כתומך. יו"ר המפלגה אמור להעריך את חברי המרכז הרוצים בטובת המפלגה , ואחדותה, גם אם הם מתנגדים לדעתו בנושא החוקה.
הרצון שלך נפתלי, לחוקק חוקה חדשה ורעננה שתאפשר משילות ליו"ר, היא ברוכה. אך החוקה שאתה מנסה להעביר משולה להסרה כוללת של הברקסים במכונית בטענה שהם מכבידים עליה. רכב קל יותר יכול לדהור קדימה היישר לפסגת הר נתן (יהו). אולם, הדרך רצופה עליות וגם ירידות. כאשר אלו יגיעו, ללא ברקסים, התוצאות עשויות להיות קשות. הסרת הבלמים במקום איזונם , עלולה למנוע בעתיד את דהירת הרכב במעלה ההר, שכן כאשר הרכב נופל, ייתכן אסון.
החוקה החדשה נותנת כוח רב מדי בידי היו"ר, ונוטלת אותו מן הציבור. יו"ר המפלגה מתוקף תפקידו וכוחו הפוליטי והתקציבי נושא כבר במצב הקיים כוח רב, ועל כך אתם מעוניינים להוסיף עשרות מונים. אולם, הציבור הדתי לאומי וציבורים נוספים אותם אנו רוצים לצרף אלינו, הם מארג של מס' ציבורים שונים וביניהם מיעוטים. הרצון לאחד את כולם יכול לעבור רק דרך תהליך דמוקרטי שקוף ושוויוני. כך המפסידים מקבלים את הדין , מתוך הבנה שבעתיד גם הם יוכלו לשלוט. החוקה החדשה פוגעת בנקודה הרגישה הזאת - ומתוך כך עשויה לעורר ריבים ומדנים רבים. שבענו כבר מוועדות מסדרות , שיריונים והצנחות - כל אלה הובילו לפילוגים פעם אחר פעם.
הבעיה המהותית השניה היא הריכוזיות. ריכוז של כוח רב מדי במקום אחד יכול לגרום לשימוש מופרז בו, ותיסכול בקרב קבוצות מיעוט. עיקרון הפרדת הרשויות" קובע כי כוח רב מדי במקום אחד הוא מסוכן. לעומת זאת, פיזור הכוח בידי ציבור , ככל שההחלטות נוגעות לאותו ציבור , והדבר אפשרי מעשית, מביא בסופו של דבר לשלום ואחווה מתוך הבנה הדדית. כל יו"ר , גם יו"ר מצוין כמוך, צריך בלמים ואיזונים, כמו שגם ראש הממשלה הטוב ביותר צריך איזון של הרשות המחוקקת והשופטת.
רק חוקה מאוזנת , יכולה להביא לבסיס תמיכה מאוחד, שיאפשר לך נפתלי, לעלות במעלה ההר. רק חוקה מאוזנת היא חוקה להנהגה.
אלוקים נמצא בפרטים הקטנים. לכן אפרוס כאן בקצירת העומר את הסעיפים הבעייתים המהותיים בחוקה שמקנים ליו"ר כוח מוגזם , ונוטלים אותו מן הציבור, יחד עם הערותיי :
1. זכות להצנחת 4 מועמדים ב 20 המקומות הראשונים - מועמד בכל חמישיה- הדבר פוגע בפריימריז הפתוחים של המפלגה ובבחירה הדמוקרטית של ציבור המתפקדים- מרכז כוחנו ואחדותנו. גם אם היו"ר מעוניין לאזן ולהתאים את הרשימה - עליו להסתפק ב 2 שיריונים בלבד, לכל היותר.
2. סמכות היו"ר הבלעדית לקיצור תקופת ההכשרה של מתפקדים חדשים המעוניניים לבחור ולהיבחר במפלגה (לעניין ח"כ) . לעניין ההתמודדות ליו"ר- הסמכות הועברה לוועדת הבחירות שכאמור להלן, 3 מתוך 7 חבריה ממומנים ע"י היו"ר והשאר ע"י המרכז- לא ייתכן שהיו"ר יחליט לבדו על קיצור התקופה באופן סלקטיבי - שכן הוא בעל עניין בדבר התמודדות מתפקדים חדשים שהוא אינו מעוניין בבחירתם.לא ייתכן שוועדת בחירות שכמעט חציה ממנה בחר היו"ר- תחליט על אפשרות ההתמודדות של מתחרו.
2. העברת החלטה בדבר "התקשרות עם גוף פוליטי אחר" בתמיכה של 40% מחברי המרכז בלבד.
3. סמכותו הבלעדית של יו"ר המרכז להביא הצעה לפרישה מהממשלה
4. מינוי 5 מתוך 9 חברים במזכירות המפלגה- שלושת ההצעות הבאות ( 4,5,6) נותנות כוח מופרז ליו"ר המפלגה בגופים אשר אמורים לפקח ולפעול במקביל אליו, ולשקף את רצון המפלגה ולא יו"ר שלה. באופן זה היו"ר שולט בעצם בכל מנגנוני המפלגה ללא אפשרות לאיזון ובלמים.
5. מינוי 3 מתוך 7 חברי וועדת הבחירות
6. בחירת 3 מתוך 7 מחברי נשיאות המרכז.
כל עוד הנר דולק אפשר לתקן. ניתן לאזן את הסעיפים הבעייתיים ולהגיע לחוקה מוסכמת על רוב מוחלט של מרכז המפלגה.
אוהבים אותך נפתלי, אך לצורך טובת המפלגה ניאלץ להצביע נגד החוקה.
גלעד לרנר (25) , חבר מרכז הבית היהודי, פתח תקווה