הרב ישראל מאיר לאו, רבה הראשי של תל אביב, מביע תמיכה בהגדלת התחרות במתן שירותי דת בישראל. "מה שחשוב זה להגדיל את האמביציה של בעלי העסקים", אמר הרב לאו בראיון לעיתון "כלכליסט", תוך שהוא מציע לעודד גופי כשרות עצמאיים ופרטיים להיכנס לשוק.
הרב לאו מציע כי "ניתן להתקין חמש דרגות של כשרות: בדומה לכוכבים של בית מלון, נעצב מגני דוד". לדבריו, ניתן לייסד בישראל ועדת מומחים תקבע מינימום של כשרות, נניח מטבח כשר במלון שמפעיל שירותי חול בשבת - ועל גביו דרגות כשרות נוספות. "זה יספק אתגר לבעלי העסקים לעלות במספר מגני הדוד. התחרות תהיה לטובה - קנאת עסקים תרבה כשרות", מציע הרב לאו.
עם זאת, רבה הראשי של תל אביב סבור כי יש צורך להשאיר את מתן שירותי הדת בידי המדינה ולא למסור את כל מערך הכשרות בידיים פרטיות. "אם הייתה הכשרות עניין פרטי, לרב היה אינטרס לחלק כמה שיותר תעודות כשרות, כי הוא היה מקבל עבורן תשלום. זאת לעומת המצב הנוכחי שבו רב מקבל תשלום זהה ללא תלות בכמות התעודות שהוא מחלק", טוען הרב לאו.
הוא מציין כי חלוקת תחום הכשרות לרבנים מקומיים מצליחה לנתק אותם מאינטרסים, שהרי רבה של תל אביב מרוויח כרבה של כפר סבא, על אף שלרב המקומי בתל אביב יש, לכאורה, עבודה רבה יותר בתחום הכשרות. בהתייחס לתל אביב מציין הרב לאו כי בעיר הגדולה, הנתפסת כחילונית, פועלים לא פחות מ-545 בתי כנסת, נוסף על "970 בתי עסק אשר מבקשים ממני תעודת כשרות. אתה מדבר לא על התל אביבים, אלא על האורחים מחוץ לעיר שבאים לבלות".
ואולם, פתיחת השוק לתחרות בין גופים שונים שיציעו שירותי דת, עשויים להיות רלוונטיים גם לציבור החילוני, שיצליח להבין בצורה טובה יותר את הערך של כשרות. "אם ניקח עוף ונראה לאדם חילוני מה קורה כשאין בדיקה כשרותית, הוא יבין איזה מזל יש לו שיש משגיחים במשחטות. הכשרות היא תנאי לבריאות. חברות תעופה מספרות שהרבה לא יהודים מבקשים אוכל כשר כי הוא היגייני. מגני דוד ייצרו תחרות רצויה ולגיטימית", מציין הרב לאו.