הרב אליעזר מלמד, רבה של הר ברכה וראש הישיבה ביישוב, טוען כי הרכב הכנסת ה-19 מוכיח כי הציבור הישראלי מעוניין בחיזוק הזהות היהודית - ועל כן יש לפעול בנושא על ידי חקיקת חוקי יסוד שיבטיחו את זהותה היהודית של המדינה.
במאמר שיתפרסם בסוף השבוע הקרוב בעיתון ”בשבע“ טוען הרב מלמד כי ”הגיע הזמן לטפל בצביון היהודי של מדינת ישראל ולעגן את העקרונות החשובים שבבסיס הסטטוס-קוו באופן חוקתי“. לדבריו, ”הרכבה של הכנסת החדשה ניכר שהתהליך הוא הפוך: הציבור הרחב מבין שחייבים לחזק את הזהות היהודית של המדינה, והמפלגות השונות נענות לרצונו ומצרפות חברי כנסת דתיים לשורותיהן. כך הגענו לכארבעים חברי כנסת דתיים, כאשר גם מאלו שאינם מוגדרים דתיים - רבים מחשיבים את עצמם כמסורתיים ומצהירים בפומבי שהזהות היהודית של המדינה חשובה להם מאוד“.
הרב מלמד טוען כי הגיע הזמן לקבוע בחוק יסוד את מעמדה של השבת, ”שצריכה להישמר בכל המסגרות הממלכתיות והציבוריות“. לדבריו, ”לא ייתכן שערך מרכזי כל כך בחיי עמנו יבוא לידי ביטוי בהסכמים זמניים או בחוקי עזר עירוניים בלבד. כשם שערך כבוד האדם וחירותו מעוגן בחוק יסוד, ולא נסמך על רצונו הטוב של כל אדם טוב והגון, כך צריך לקבוע את השבת בחוק יסוד“.
עוד טוען רבה של הר ברכה כי גם החוקים הקיימים כיום בקשר למעמד האישי בנישואין וגירושין, לפיהם קשרי משפחה או התרתם נקבעים על פי ההלכה בבתי דין רבניים כמסורת ישראל סבא, צריכים לקבל מעמד גבוה של חוקי יסוד. ”לאחר מכן אפשר יהיה למצוא לבעיות אישיות וחריגות פתרונות בתקנות שונות, אבל אסור שבעיות אלו יפריעו למדינת ישראל לעגן את קדושת המשפחה בחוק יסוד“, הוא קובע, ”כיום בעקבות בעיות אישיות חריגות, בית המשפט העליון מכרסם במעמד בתי הדין וערכי המשפחה היהודית בשם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עיגון חוקי נישואין וגירושין בחוק יסוד ימנע כרסום מסוכן זה“.
הרב מלמד מציע לעגן כחוק יסוד גם את חוק השבות, זאת מכיוון שהחוק, בעיניו, הוא ”אחד הסממנים המובהקים לזהותה היהודית של המדינה, וכיוון שאינו חוק יסוד, בית המשפט העליון מכרסם בו בשם ערכי הדמוקרטיה“. במסגרת זו מציע הרב מלמד לעגן את שמירת הכשרות במוסדות המדינה ובמוסדות הציבור, כחוק יסוד נוסף, יחד עם ”אופיו היהודי של צה"ל צריך להיקבע בחוק יסוד, ועל ידי כך רבים מן החששות של בני הציבור החרדי יתפוגגו“.