כחלק מהתרגיל הלאומי "נקודת מפנה 4", שהחל בראשית השבוע, מתרגל העורף הישראלי הערכות בשעת מלחמה. התרגיל הרחב נערך בשיתוף גורמים רבים בראשם רשות החירום הלאומית (רח"ל), זאת לצד רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, ארגוני הביטחון, מערכת החינוך וגופים ציבוריים ופרטיים.
מטרת התרגיל הינה לשפר את ההיערכות והמענה ברמה הלאומית להתגוננות העורף בחירום, כמו גם שיפור התיאום בין הארגונים השונים. במהלך התרגיל ייבחנו כל המערכות בתרחישים שונים, כשביום רביעי הקרוב, כחלק מהתרגיל, תושמענה אזעקות בשעה 11:00 בבוקר - ואזרחי ישראל יתרגלו ירידה למקלטים.
אך נדמה כי דמם של כ-8,000 תושבי המאחזים בישראל, הופקר. רוב מבני המגורים בכמאה מהמאחזים בשטחים, מוגדרים מבנים "קלים", בעיקר קרוואנים, כשמרחבים מוגנים מפני ירי טילים ורקטות על שטחי מדינת ישראל - אינם בנמצא. ברוב היישובים כלל לא מותקנת מערכת כריזה או אזעקה. לא רק מבני המגורים במאחזים נמצאים תחת סכנה, אלא גם ובעיקר מבני החינוך, מעונות יום וגני ילדים מטעם משרד החינוך, הממוקמים במבנים בלתי מוגנים. כל אלו לא ישתתפו בתרגיל.
"גם המאחזים ראויים לקבל את אמצעי הביטחון שמקבלים תושבי יש"ע וכלל תושבי ישראל", אומר בשיחה עם כיפה שלומי פרץ, מזכיר יישוב מעלה רחבעם ותושב היישוב פני קדם אשר בדרום מזרח גוש עציון. "במידה רבה, המרחבים המוגנים ומערכות האזעקה נדרשים לתושבי המאחזים לא במקרה של חירום, אלא בעיקר באירועי ירי ובאירועים שכיחים יותר. לאן יברחו ילדי הגנים בעת חירום? מה מצפים מאיתנו, האמונים על ביטחון תושבי היישובים הללו?", הוא שואל.
באשר לטענה כי היות ומדובר במאחזים בלתי חוקיים, אין המדינה חייבת בביטחונם, אומר שלומי כי "בכל המאחזים כיום יש קבוצת חיילים קבועה המתחלפת פעם בשבוע, בחלק גדול מהמאחזים יש רבש"ץ ונשקייה עם רכב צמוד - כשהכל ממומן מתקציב משרד הביטחון באופן קבוע. לכך יש תקציב אך למיגון קבוע לא? זה אבסורד".