בכנס שאורגן על ידי ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, הזומנו דוברים רבים לדבר על נושא הסרבנות. בין הדוברים ניתן היה למצוא את הרב יואל קרצמר לשעבר ר"מ בישיבת הקיבוץ הדתי, הרב יובל שרלו ראש ישיבת פתח תקוה , ומשה פייגלין מהליכוד.
הרב שרלו שהגיע באיחור פתח את דבריו בהתנצלות "עסקתי בצרכי ציבור בפרשייה אחרת" כשהוא מתייחס כמובן לפרשיית הרב מוטי אלון. בדבריו אמר הרב כי הסרבנות היא הרסנית והתייחס לשלוש נקודות.
"ראשית", אמר הרב, "לא נהיה בארץ ישראל אם עם ישראל לא רוצה להיות בו. אני לא רוצה להיות בחברה בה ההחלטות מתקבלות מחוץ לפרלמנט. כשהצבא קובע לדרג המדיני מה יקרה במדינת ישראל מדובר במהפכה צבאית והשלב הבא הוא פלאנגות ומשלוח יד איש ברעהו"
הרב כי הוא עצמו סירב פקודה כאשר נדרש לחלל שבת ללא צורך, ואמר כי לכל אדם צריך שיהיה מצפון ופקודות להם לא יציית. עם זאת, אמר הרב, המצפון צריך לומר כי צריך לקיים את ההחלטות של הרוב בשל הברית שכרתנו ובשל העובדה שרבים נהרגים ושומרים על יש"ע בעוד הם מאמינים שההתיישבות היא אסון לעם.
בנקודה האחרונה בדבריו התייחס הרב לפן החינוכי בשיח אודות סרבנות אנחנו בסרבנות מגדלים ילדים שחלקם אנרכיסטים במובן הרע של המילה. אנחנו מלמדים ילדים להיות פורעי חוק ולא מקבלי סמכות, לחיות במרירות כלפיה ההם וכלפי המשטרה והצבא". לשאלה מדוע אם כן השתתף הרב בפאנל בנושא סרבנות ענה הרב כי הגיע כדי להשמיע את דבריו נגד שיח שכזה בתקווה שהפאנל הבא אותו יארגנו יעסוק במקומה של הציונות הדתית בנושאים כגון צדק חברתי.
מאוחר יותר בשלב השאלות, כאשר התלהטו הרוחות והוטחו בפני הרב קריאות כי הוא מתחמק מנקיטת עמדה ברורה ביחס להתנתקות, אמר הרב "האם היה צריך לסרב פקודה על הדבר הזה? כן. עניתי בצורה חד משמעית. אם מדינת ישראל תעשה פעולת נסיגה באותה דרך של הפקרת היישובים אני רואה בזה עילה חד משמעית לסירוב. למה אתה מטיח נגדי שאני מתחמק?"
בשיחה מיוחדת עם כיפה מבהיר הרב שרלו כי דבריו לא הובנו כהלכה והכותרות בשמו כאילו אמר שהיה צריך לסרב פקודה מוטעות והוצאו מהקשרם "אמרתי כי לו היה שיח של זכויות אדם היה צריך לסרב פקודה" אמר הרב אמר כי הוא מתנגד לסירוב פקודה גם בהקשר של ההתנתקות משום ששיח זכויות האדם "לא היה השיח היחידי".
לא דברתי מאחורי גבך
לחיצת הידיים המנומסת של משה פייגלין והרב שרלו לא הסגירה את הסערה הגדולה העתידה לפרוץ ביניהם דקות ספורות בלבד מאוחר יותר. מדיון ענייני בעד ונגד סרבנות עברו הטונים מהר מאוד למגרש האישי. הפיצוץ הראשון התרחש כאשר הרב שרלו נעמד וקטע את נאומו של משה פייגלין, זאת לא לפני שרמז על התנגשויות אישיות קודמות "אמרתי לך את זה כבר בעבר, אתה יכול לחלוק, אבל תייצג את עמדותיי כמו שאני אמרתי אותם". פייגלין מצדו לא התרגש מהדברים והגיב כי "הבנתי מה שהבנתי".
לאחר מכן האשים פייגלין את הרב שרלו כנגוע בכוונות שאינן רצויות "על מנת לשמור על אוירה טובה לא אומר מה לדעתי הוא המנוע שמניע את הדעה ההפוכה (דעת הרב שרלו- מ.מ.). די לחכימא". כאשר הרב שרלו הגיב על הדברים וקרא לקהל למנוע מפייגלין להתבטא בצורה פוגעת נדמה היה כי יותר מזה, המדורה אינה יכולה להתלקח "לא ניתן לאף אחד רשות לטעון בויכוח די לחכימא ולדבר עלי כטיפש. אני מבקש מהציבור לא לאפשר זאת", אך חילופי הדברים הקשים ביותר נאמרו דקות ארוכות לאחר מכן כשפייגלין התפרץ כנגד הרב שרלו וקרא כנגדו "אתה מדבר עלי מאחורי הקלעים" הרב שנפגע מההאשמות הגיב בצעקה "אף פעם לא דיברתי עליך מאחורי הקלעים", התלהטות הרוחות הלא מכובדת נמשכה עד שהמנחה נאלץ לקטוע את הדיון.
עד סיום הערב נותרו בבית הכנסת הרב- תכליתי כסאות ריקים רבים, האוירה הטעונה גרמה לרבים לעזוב באמצע מי בכעס ומי בעגמת נפש. הפעם הנסיון לדיון ענייני ומכובד בשאלת הסרבנות לא עלה יפה, המטענים אותם נושאים שני הצדדים, ככל הנראה, עוד גדולים וכבדים. בנתיים לא נותר לנו אלא לחכות ליום בו יוכלו הצדדים ללבן את הסוגיה בצורה מכובדת ועניינית ולהגיע להבנה.