בג"ץ דחה בסוף השבוע שעבר את העתירה שהגישו התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית, שדרשו להעמיד לדין משמעתי את רבה של צפת, הרב שמואל אליהו - ולהשעותו מתפקידו בעקבות התבטאויותיו נגד הציבור הערבי. בג"ץ טען כי העתירה מוקדמת משום שכל נושא חופש הביטוי של הרבנים נמצא בימים אלה בבדיקת פרקליטות המדינה - ועל כן אין טעם בתביעה.
התנועות הגישו את התביעה לפני כארבעה חודשים בעקבות מה שהן הגדירו כ"התבטאויות גזעניות" של הרב אליהו כלפי הערבים, במיוחד סביב כל נושא מכתב הרבנים שקראו שלא להשכיר דירות לערבים. התנועות טענו כי מדובר ב"הסתה גזענית" וכי בעבר הושעו הליכים פליליים נגד הרב אליהו בשל התבטאויות דומות, כשהובהר כי ההליכים יתחדשו אם ההתבטאויות יישנו.
השופט ניל הנדל קבע בדיון כי העתירה מוקדמת מדי, שכן הפרקליטות בוחנת לא רק את דבריו של הרב אליהו, אלא מגבשת מדיניות כוללת כלפי התבטאויות של רבנים בנושאים דומים. "יש להשלים תחילה את הבדיקה במישור הפלילי ורק לאחר מכן לפנות למישור המשמעתי", טענה המדינה.
גם הרב אליהו, שהשתתף בדיון, טען נגד העותרים כי בהתנהלותו בחר לעשות את חובתו ולהשיב לשאלות הלכתיות - מהלכים הנכללים במסגרת חופש הביטוי. לדעתו של הרב אליהו, יש בשלב זה לפעול למיתון האווירה הציבורית והעמדתו לדין תגרום לתסיסה ולהשלכות הפוכות.
השופט הנדל אף בחר לתקוף את העותרים באומרו כי "הנה לנו דוגמה נוספת של הגשת עתירה מוקדמת מדי שבסופו של דבר עשויה להתייתר. תיק זוכה להתעניינות ציבורית ותקשורתית ומוגשת עתירה תוך זמן קצר ביותר, להורות לתביעה לתת החלטה עכשיו, אם להעמיד לדין אם לאו. זאת ללא קשר למהות העניין".
"רשות התביעה, על העומס המוטל עליה, חייבת לשקול את עניין העמדתו לדין של כל אדם בזהירות ובאחריות. מלאכה זו דורשת זמן. התוצאה של הגשת עתירה מוקדמת היא שבית המשפט העליון מורה על דחיית העתירה על הסף כאילו הביע עמדה לגופו של עניין - ולא היא לכאן או לכאן", הוסיף השופט.