עד דלא ידע
יושב לו עורך העלון במשרדו החשוך וחושב - כיצד לחגוג בעלון השבת את פורים? האם בראיון עם ליצן רפואי? האם במאמר סאטירי? האם בבדיחות הרשלה עבשות, ישר מהשטעטעל? בדיקת ההתייחסות לפורים בעלונים השונים יכולה ללמד לא מעט על העלונים עצמם: ב"עולם קטן" התרחב מדורו של חיים ולדומירסקי, שכלל כמה פאנצים טובים; ב"גילוי דעת" הלכו על הסטייל הישיבתי, ופרסמו דף גמרא על עלוני השבת, ולא שכחו לפרגן למעלעל; "מעייני הישועה", לעומת זאת, בחרו שלא להגזים עם שמחת הפורים, ופרסמו בעמוד האחורי כמה סיפורי חסידים מבודחים (ר לייב מליטשב ור נפתלי מרופשיץ כיכבו), שנראים כאילו הרגע יצאו מספר של שמחה רז. אך המפתיע והמקורי ביותר היה הרב צחי הרשקוביץ ב"שבתון", שהקדיש מאמר שלם לניתוח הומוריסטי ושנון של שירו של לוין קיפניס, "אני פורים". כדאי לקרוא. ב"מצב הרוח" בחרו לא להקדיש מאמר הומוריסטי לפורים, אבל לא נורא, האייטמים החדשותיים שמופיעים בעלון כל שבוע מספקים לנו די הומור לאורך כל השנה כולה.
עמלק, זוכרים?
שבת זכור היא הזדמנות מצוינת לקדם אגנדה, ולהלביש אותה על עמלק. אך במקום מאמרים המתארים את עמלק כאויב הפנימי של הנפש, כמו בכל שנה, הפעם קישרו רוב עלוני השבת את עמלק עם הפיגוע הרצחני באיתמר. "זכור את אשר עשה לך עמלק", זעקו הכותרות ב"מצב הרוח" וב"יש"ע שלנו", על רקע תמונות הלוויית הנרצחים. "באהבה ובאמונה", עלונו של מכון מאיר שבו מלמד אביה של רותי פוגל הי"ד, הוקדש לעילוי נשמת הנרצחים, ונכתב כי "חובה על הממשלה והעומד בראשה להסיר את המסכה של אויבינו[...]שמטרתם היא השמדת מדינת ישראל. צריך להראות להם את פרצופם האמיתי, שהוא פרצוף עמלקי". גם ב"גילוי דעת" כתב הרב חיים שטיינר, בהשראת הפיגוע באיתמר, כי "המצווה של זכור את אשר עשה לך עמלק קיימת ועומדת". מעניין מה היה קורה אם הטבח המזוויע היה מתרחש בסתם יום של חול, באמצע חודש טבת.
עולם קטל
כשהתפלאתי, לפני שבועיים, שרוב עלוני השבת - ובהם גם "עולם קטן" - התחמקו מלעסוק בסוגיית מכתב התמיכה במשה קצב, לא חלמתי ש"עולם קטן" יקדישו לנושא מאמר מערכת המתפרס על פני עמוד שלם, בו תוקפים העורכים את הרב בני לאו וכמעט מצהירים על הזדהותם עם הרב צבי טאו. הדברים החריפים, שעיקרם דיון אישיותי ברב בני לאו ובפועלו, זכו השבת לתגובות מהרב יובל שרלו, הרב עמיחי גורדין והרב נתנאל יוסיפון, וגם תגובה קצרצרה מהרב לאו עצמו, שבה כתב למעשה שהוא לא מתכוון להגיב לדברים, וכך הסתיים הדיון, פחות או יותר, בקול ענות חלושה, חלושה כל כך עד שספק אם הדיון הקטן הזה - שעורכי "עולם קטן" בוודאי ביקשו להפוך לפולמוס ארוך - ייזכר בעוד כמה שבועות, כשיבוא הפולמוס הבא.
עלון שָבַת
לא הפיגוע באיתמר, לא "מחיית עמלק בדורנו", גם לא המכתב למשה קצב - השבת, בטורו הקבוע ב"באהבה ובאמונה", עסק הרב אבינר בשביתת העובדים הסוציאליים, נושא שזכה להתעלמות מוחלטת מצד כל עלוני השבת. הרב אבינר ניסח את דבריו כמכתב שכותבת עובדת סוציאלית מסורה ומקצועית המוחה כנגד תנאי העסקתה המחפירים. מזמן לא נכתבו בעלוני השבת דברים כל כך נוקבים וחריפים בנושא שלא קשור ליחס לערבים, לפייסבוק, לרבנים ליברלים ולתקשורת העוינת. הרב אבינר הוכיח שוב שיש עוד נושאים, לא פחות חשובים מהנ"ל, שראוי לעסוק בהם, ומי יתן וכותבים נוספים בעלוני השבת יאמצו דרך זו.
לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il