דייני בית הדין הרבני הגדול הכשירו אתמול (ב) גביית ריבית על פיגור בתשלום כספי המזונות מהבעל בידי ההוצאה לפועל - כך מדווח הבוקר (ג) העיתון "מקור ראשון". באופן תקדימי הפכו בכך הדיינים הרב חגי איזירר הרב יונה מצגר והרב ישראל יפרח פסיקה קודמת של בית הדין הרבני האזורי באשדוד, לפיה ריבית שהוטלה בעל כורחו של לווה היא בבחינת גזל - כדעת הרמב"ן.
המקרה הנידון בפני בית הדין עסק במציאות בה סופר סת"ם לכתיבת מזוזות המשתכר כ-14 אלף שקלים בחודש שחוייב בתשלום מזונות בסך של 1,500 שקלים בחודש - סירב לעשות זאת ובחר שלא לשלם לאם ילדיו לאחר גירושיו. אשתו נאלצה להגיש נגדו תביעה להוצאה לפועל, תוך דרישה לגביית התשלומים עם ריבית, כנהוג. הבעל ערער לבית הדין באשדוד בו פסקו הרבנים כי לאישה אכן לא מגיע תשלום נוסף, אלא שהאישה לא ויתרה - וערערה לבית הדין הרבני הגדול, שקיבל את הערעור.
יצויין כי בדרך כלל נמנע בית הדין מלפסוק ריבית בניגוד להלכה, שהרי קיים איסור מוחלט על גביית ריבית מיהודי, גם אם בעלי הדין הסכימו כי בית הדין יפסוק רבית - הרי שאסור לא לעשות זאת. עם זאת, במקרה הזה בחר בית הדין לפסוק בנושאים ממוניים בהתאם לפסיקה האזרחית.
"דינו של מי שלא מציית לפסיקת הדיינים כמי שבית הדין "רשאי שלא לדון בתביעות שלו", בפרט כאשר תביעתו נוגעת לנזקים שגרם הוא לעצמו בשל אי-ציות להוראות בית הדין. הדיינים פסקו תשלום של מזונות, אך האב התחמק מתשלומים עד שהושתו עליו קנסות וריביות בהוצאה לפועל, שיתכבד נא לשלמם", פסק הרב איזרר.
עוד כתבו הדיינים כי "האב לא קיים את פסקי הדין של בתי הדין הרבניים. משנת 2003 ועד היום, באופן שיטתי, מתחמק האב מקיום חובתו לציית להחלטות הדיינים. חשוב להדגיש כי מדברים אנו בחובת האב לזון את צאצאיו, שהוא גם חוב מוסרי וטבעי. בעניין זה אמרו רבותינו כי המונע מצאצאיו מזונות "אכזרי הוא"".
הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר המשמש אף כאב בית הדין, התייחס לכך שהסוגיה בה פסק אתמול הינה משמעותית מכפי שהיא אולי נראית. "הנושא שאנו עוסקים בו נוגע לעצם מעמדם של בתי הדין הרבניים בישראל. מעמד זה אינו רק שאלה של סמכות ויוקרה, אלא שאלה של כבוד התורה והעמדת הדת על תלה", כתב בפסק הדין.
לולא ההוצאה לפועל - איש הישר בעיניו יעשה
לדברי הרב מצגר, למערכת בתי הדין אין מערכת גבייה ואכיפה ו"לשם כך מדינת ישראל העמידה לרשותנו מערכת ממלכתית - ההוצאה לפועל. מדי יום ביומו יוצאים תחת ידי בתי הדין הרבני עשרות פסקי דין למזונות וללא יראת הזרוע הארוכה של ההוצאה לפועל, היה כל איש עושה דין לעצמו, וכל הישר בעיניו יעשה". עוד ציין הרב מצגר כי "בלא כוח האכיפה, הרי כל אדם היה פורע את חובותיו כפי ראות עיניו ונמצאו אלפי ילדים ונשים הזקוקים לדמי מזונות נתונים לחסדי האב או הבעל. צא ולמד מתיק זה עצמו, כי בלא סיוע של הוצאה לפועל ספק אם היו ילדי המשיב מקבלים את דמי המזונות המגיעים להם".
לדברי הרב מצגר, לולא ההוצאה לפועל כמוסד גבייה היה הציבור "מדיר את רגליו מבית הדין הרבני ומפנה את כל תביעותיו לערכאות מקבילות, מתוך טענה כי בין כה אין לבית הדין הרבני כוח לאכוף את פסקיו. הלא בכך היה שם שמים מתחלל ברבים, והיו משפטי התורה ללעג ולקלס חלילה. תפקידו של בית הדין הרבני הוא לשמור על מעמד זה ולחזקו ללא הרף, שכן בכבוד שמים וכבוד התורה עסקינן".