ספר חדש של הרב שג"ר הוא תמיד יום חג עבורי. בעולם דתי שמתעקש לעתים להתקבע ולהשתבלל בתורות ממוחזרות ולא-מושכות, הרב שמעון גרשון רוזנברג (1949-2007) הוא מהבודדים שמחדשים באמת. ההתמודדות הכנה והאמיצה שלו עם הלכי הרוח המצויה בעולם המערבי בן-זמננו ראויה להערכה רבה. באופן אישי אני מוצא נחמה רבה כתבים שלו, והם תמיד גורמים לי לבחון את אמונותיי מחדש.
בהתרגשות אופיינית זו ניגשתי לספרו החדש שיצא לאחרונה בהוצאת רסלינג, 'שארית האמונה'. החיבור בין כתבי הרב להוצאה הוא לא מובן מאליו. למי שלא מכיר, הנה תעודת זהות מקוצרת של ההוצאה: הוצאת הספרים רסלינג היא הוצאה צעירה וחדשה בתחום, שמתמחה בפרסום ספרים בעלי אוריינטציה פוסטמודרנית ורלטיביסטית. שמות כמו מישל פוקו, ז'ק דרידה וסלבוי ז'יז'ק מתגלגלים על שפתי אנשי ההוצאה וקוראיה המתמידים יותר מאשר החוזה מלובלין, האדמו"ר הזקן והבעל שם טוב. מה להוצאת ספרים תל-אביבית וליהודי מזוקן, רב בישראל, שעסק רוב ימיו בלימוד והרבצת תורה?
המטרה מתבהרת תוך כדי דפדוף ראשוני. אנשי ועד כתבי הרב שג"ר רצו לחשוף את קוראי ההוצאה הממוצעים, אלו שלא מכירים את תורתו של הרב ולא רוכשים את הספרות שלהם בדוכני דברי שיר בירושלים, להגות דתית שמתמודדת עם ביקורת התרבות. מקריאה בספר מסתבר שהחיבור הזה בין הרב שג"ר להוצאת רסלינג דווקא משרת את מטרתו נאמנה. השפה היא שפת ספרי רסלינג, אבל התוכן הוא שג"ריסטי במובהק. אפילו יש בחיבור הזה מעין סגירת-מעגל - את ההגות הפוסטמודרנית, עמה התמודד הרב שג"ר, הוא הכיר במידה רבה דרך ספרי ההוצאה. הוא מעולם לא למד פילוסופיה בצורה מסודרת באוניברסיטה, ואת הכשרון האוטודידקטי שלו השקיע בפילוסופיה גם בספרי רסלינג. יש משהו יפה בזה שאנשי ביקורת התרבות נחשפים גם להתמודדות הדתית עם תרבותם.
מה לגבי אלו שכבר מכירים את הרב שג"ר מספריו האחרים? טוב, להם דווקא צפויה אכזבה מסוימת. בספר החדש אחד עשר מאמרים, רובם פורסמו כבר בספרים קודמים של הרב. המאמרים הנותרים הם מאמרים שעתידים להתפרסם בשנה-שנתיים הקרובות בספרים העתידיים של הרב. בסופו של דבר, הספר לא מכיל אף מאמר מקורי הרואה בו אור בצורה בלעדית. הוא מיועד, אם כן, דווקא לקהל שטרם הכיר את הגותו של הרב, ולא ללומדי תורתו הוותיקים.
גם בחירת המאמרים מחזקת את התחושה הזו. המאמרים השונים, שנלקטו מספריו של הרב (עם ייצוג מורחב למאמרים מהספר "לוחות ושברי לוחות - הגות דתית בעידן פוסטמודרני" - מסיבות מובנות), עוסקים בנושאים המשיקים לדילמות הפילוסופיות והקיומיות של המאה ה-21. מאמר על החוויה המיסטית של ה'תולדות יעקב' - אאוט, מאמר על פוסטומדרניזם ומטריקס - אין. משפטים כמו: “”הם אינם חוויה בורגנית מתונה ומעודנת, המכילה בתוכה ייצוג רציונלי וסובלימטיבי של האנרגיות המניעות אותה; זו תנועה אנרכית, ליבידינלית, המאיימת על הסדר האפלטוני של הייצוג" הם לחם חוקו של הספר.
ביכולת וירטואוזית אופיינית קושר הרב שג"ר בספר במאמריו בין רבי נחמן, בעל התניא והרב קוק מחד, ובין פרויד, סארטר וקפקא מאידך. ובדור הזה, שזהותו הדתית וזהותו התרבותית מעורבבות לבלי היכר, החיבור בין שלל הדמויות מתבקש מתמיד.
אנשי אקדמיה ששמעו של הרב שג"ר טרם הגיע אליהם ימצאו רוב טוב ב'שארית האמונה'. לתלמידי ישיבה ובעלי בתים עדיף לפגוש את הגותו דרך ספריו על המועדים, הנגישים יותר לקהל הרחב.