המתיחות הביטחונית אשר אפיינה את ההתיישבות באיו"ש בתקופה האחרונה, עם תחילתן של שיחות הקרבה בין הישראלים לפלסטינים, הביאה את אחת מתושבות היישוב אלון מורה לפנות בשאלה הלכתית אל רב היישוב, הרב אליקים לבנון, בתהייה "האם צריך למעט בנסיעות או אולי כלל לא לנסוע" בעקבות המצב.
בתשובה לשאלה, בחר הרב לבנון לעמוד בראש ובראשונה על "ההבדל בין ישראל לעמים". לטענתו של הרב לבנון "אנו עוסקים כל חיינו בהוספת הטוב. אנו עוזרים איש לרעהו, מקימים מוסדות חסד רבים התורמים לנו ולכל העולם. בכל מקום שיש רעידת אדמה אנו הראשונים להיחלץ להצלה", אולם, "לעומת זאת, הגויים בכלל והמוסלמים בפרט, מלמדים את עצמם ואת ילדיהם רק להרוס, לשבור, להרוג, לגנוב וכדומה". הרב לבנון הוסיף וקבע בתשובתו כי "כל החשיבה שלהם מבוססת על "עשה רע"! כאשר אנו מבססים עצמנו על "עשה טוב"".
בהתייחסות לגופה של שאלה, טען הרב לבנון כי ההתנהלות בכבישים מבוססת על אמונה. "חייבים אנו להאמין שישיבתנו כאן, באלון מורה וביהודה ושומרון, היא המעשה האמיתי והנכון, וגם הקב"ה מסכים עמנו במעשה זה, ונותן לנו גיבוי מלא", כתב הרב לבנון ומכאן קבע כי "אנו חיים כאן בצורה הרגילה והנורמלית לחלוטין. כאשר צריך לנסוע, נוסעים. אם צריך לבקר חברים או לצאת לקניות, חתונה, בר מצווה וכד, אנו עושים את כל הפעולות הללו, מתוך אמונה שהקב"ה תומך בנו".
לדבריו, "אין זה אומר שאנו חסינים מפגיעות, גם מי שהולך בדרך נכונה, לעיתים צפוי לפגיעה", אך מבחינתו, אי אפשר להעלות על הדעת אפשרות של עצירת שגרת החיים ביהודה ושומרון, "מפני שכך הוא רצונו של מקום. לכן, גם אם נשב בבית, אם הקב"ה גוזר עלינו, זה לא מה שיציל אותנו. ממילא, אנו יוצאים לדרך, למטרות נחוצות, ובטוחים, שכל מה שיקרה לנו, זה הדבר שצריך לקרות".