במקביל לדיונים אתמול בתוך רבני ישיבות ההסדר, התקיים אתמול, יום א, פנאל סוער בהשתתפות יריב אופנהיימר מזכ"ל "שלום עכשיו" חבר הכנסת ותת אלוף במיל אריה אלדד מן האיחוד הלאומי . הפנאל התקיים בישיבה התיכונית פתח תקוה. הדוברים רכונים אחרי סטנדר, חמורי סבר, ממושקפים, עוטים כיפה שחורה סרוגה (האם ביקשו לומר בכך דבר מה?) וששים אלי קרב. הם דורכים את טיעוניהם אחד לאחד, משחררים ניצרה ויורים בלי לכוון. הקנים שלהם פולטים אש כבדה ולא ידידותית. הם מלהטטים בעובדות ונתונים כבשלהם וחובטים זה בזה ללא רחם.


אלדד מקדם את איחורו של אופנהיימר: "שלום עכשיו יגיע אחר כך" ואז מטיח "אם הייתי היום חייל, הייתי מחזיר את הדרגות שלי. אני מצפה שכל מח"ט בצה"ל שמקבל פקודה להרוס בית של יהודי שיתפטר וישלם על כך את המחיר. אפשר למחות על חוקים, אפילו אם התקבלו כדין, במרי אזרחי. יש מקרים בהם צריך להפר את החוק ולהיות מוכן להיכנס לכלא!" לגבי הטיעון שצה"ל הוא רק במעגל האבטחה אומר אלדד בחדות "זה כמו לומר שבאונס קבוצתי הייתי רק במעגל שמנע מאנשים מבחוץ לעצור את החרפה"



אלדד חם על ההקפאה והוא לא חוסך את שבט לשונו "עוד עשרה חודשים אין סיכוי שממשלת ישראל תחליט להפשיר את ההקפאה זו עובדה שצריך להשלים איתה. זה בלתי נסבל שראש ממשלה שנבחר על אידיאולוגיה מסוימת הופך את עורו. אל תגידו לי" אומר אלדד בציניות "שדברים שרואים משם לא רואים מכאן. האם נתניהו לא ידע שיש ערבים בסביבה? שיש ארצות הברית ולחץ בינלאומי? הוא הרי כבר היה פעם ראש ממשלה, הוא יודע בדיוק מה רואים משם אלא שנתניהו משקר לבוחריו לפני הבחירות ואחרי הבחירות הוא עושה מה שהוא רוצה! הצעתי חוק שיחייב ראשי ממשלה לעשות בדיקת ראייה עם כניסתם לתפקיד לוודא שהם באמת רואים משם ומכאן אותו הדבר"

יריב מאזין בקשב רב, בסבלנות מאופקת, אדוקה, אך כשהוא מקבל לידיו את המיקרופון הרסן משתחרר: "אין אוכלוסייה במדינת ישראל שמקבלת יחס כמו הציונות הדתית, מחקו הרשעות של מתנגדי ההתנתקות, השלטונות פוחדים למצות את הדין עם המתנחלים, מכשירים מאחזים על ימין ועל שמאל. האם ראיתם פלסטינאי שהקים מאחז אחד בלתי חוקי?" האמירה הזו מרגיזה את הקהל. יש לא מעט מתנחלים שיושבים בקהל, הם רואים יום יום לנגד עיניהם אלפי מבנים פלשתינאים נבנים ללא היתר ואין פוצה פה.


הוא שומר חוק מוצהר, הוא משרת ב"שטחים שהם נגד הציונות והמוסר" והוא אינו משתתף בהפגנות הלא חוקיות בביליעין "ואם תתבקש לפנות פלשתינאים מביתם?" שואל אותו הרב שי פירון ודוחק אותו למבוי מפולש "החלטה כמו ההתנתקות, אם הייתה מתבצעת כלפי פלשתינאים, הייתי מבצע אותה"

אחר כך הוא ינסה לנטרל את המוקש שיסכן אותו משמאל "ההתנתקות לא גירשה אף אדם מחוץ לארצו. הם הוצאו מבתיהם אך לא גורשו, הם הועברו. אם יפנו פלשתינאים כדי לסלול כביש או באיזה הסדר מדיני ולא ישללו את אזרחותם אבצע את הפקודה עם כל הקושי שבדבר (בהנחה שהפקודה תהיה חוקית). מדינת ישראל לא גירשה יהודים היא פינתה אזרחים מבתיהם בלי לשלול את אזרחותם, זו החלטה מוסרית-לגיטימית". הוא מוסיף משפט נוסף,מטריד משהו "לפנות התנחלויות כמו גם לבנות התנחלויות זה מהלך כואב קשה וטרגדיה אנושית"



מדוע צה"ל צריך להתעסק בפינוי יישובים זה כלל לא מתפקידו? שואל תלמיד

"צה"ל עושה הרבה דברים שהוא לא צריך לעשות: גלי צה"ל, מורות חיילות, קליטת עלייה, להציל ילדים בתורכיה ברעידות אדמה. זה חלק מתפיסה רחבה של בטחון. צבא שמצליח לעשות את ההתנתקות ולשמור על אחדות העם זה בטחון המדינה. אם מדינת ישראל מקבלת החלטה שהקפאת ההתנחלויות תורמת לביטחון המדינה אז צה"ל בהחלט יכול לבצע החלטה כזו. צה"ל בונה התנחלויות בהחלטת ממשלה והוא מפרק אותן מתוך אותה סמכות ממש"

אלדד חולק כמובן על התיזה האחרונה "הנחתי הצעת חוק להגדיר את צה"ל כצבא בעל משימות ביטחוניות בלבד ולא אזרחיות, נתתי לבני בגין לעיין בהצעה הוא הביט בה חמישים שניות ואז אמר לי: זה מרחיק לכת מדי"

"יש לי רעיון איך להוציא את צה"ל ממעגל הפינוי" מבריק פתאום אופנהיימר "זה פטנט, אל תגנבו לי אותו. אם אזרחי ישראל יישמו את החלטות הממשלה ברצון לא צריך לא צבא ולא משטרה. פשוט להקפיא את הבנייה ונחסוך את הדרמה המיותרת הזו"

המילים המושחזות לא מפסיקות להתעופף הם נוקבים, חדים ודוקרים זה את זה בידיים חשופות אך משהו ביושרה ובכנות פורט בעדה על מיתרים אחרים "אני מעדיף איש שמאל גלוי" מפרגן אלדד ליריבו והוא לא מאחר להשיב ומזדהה "כל פוליטיקאי צריך לומר לציבור את האמת גם אם היא לא פופולארית".

גם כשנחתך הדיון ודלתות בית המדרש נפתחו עדיין התגודדו תלמידים רבים מול היריב המר ורק ר"מ אחד, מתנחל, שיוצק היום את יסודות ביתו לוחש לי חרש "עדיף שיישאר כאן כמה שיותר, ככה הוא לא יצלם את עבודות הבנייה"