"הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (כח, יג-יד)
בדיחה ישנה אומרת: למה משה רבינו הסתובב עִם בני ישראל ארבעים שנה במדבר?
כי הוא חיפש את המקום היחיד במזרח התיכון שאין בו נפט...
ההבטחה של ארץ ישראל לעם ישראל חוזרת אצל האבות שוב ושוב.
למה זה כל כך חשוב? מדוע צריך שתהיה לעם ישראל ארץ מיוחדת ומסויימת? האם ההשפעה הרוחנית והמוסרית שלנו על העולם לא תהיה גדולה יותר כשנהיה מפוזרים בכל הארצות ובין כל העמים?
"וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ" (כט,כ)
הכיצד?! הרי כולם יודעים שכשנפגשים עם משהו טוב ורוצים שרק יימשך עוד ועוד - הזמן טס, ואילו כשמחכים למשהו טוב שיגיע - הזמן עובר ל א ט ל א ט...
איך ייתכן שאצל יעקב זה עובד בדיוק הפוך, ושבע שנות הציפייה לאהובת ליבו נדמות בעיניו לימים אחדים?!
"וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה" (לא,א)
אחת התופעות שעם ישראל סבל מהם כל הדורות (עד היום!) היא שנאת ישראל - אנטישמיות. גם במדינות שכמעט ולא היו בהן יהודים - שנאו יהודים.
מה לדעתכם גורם לזה?
האם גם לנו יש אשמה בעניין? האם זה תלוי בנו?
האם אתם חושבים שיבוא יום בו יאהבו את עם ישראל בעולם?