"האין אתם היום במבוכה מכל החובות המרובות האלה? וכי איזו אומה יכולה לשמור סדר מצוות כזה"? זוהי השאלה שהפנה לפני כמה מאות שנים מלך הכוזרים לחכם היהודי המכונה "החבר" בספר הכוזרי של ר יהודה הלוי. מלך הכוזרים כבר עבר כברת דרך ארוכה יחד עם החבר ובמהלכה שיתף אותו בלבטיו והעלה שאלות קשות באמונה. לאחר חפירות רבות שערך בנפשו וביסודות האמונה החליט לעשות צעד משמעותי וקיבל עליו עול תורה ומצוות בתהליך גיור ארוך. והנה, עתה התחילו להציק לו שאלות מסוג אחר, למה יש כל כך הרבה חובות, אזהרות, ציוויים, הרחקות ואיסורים? למה לא לחיות פשוט? איך אפשר לחיות ככה?

תשובת החבר מפתיעה בגישתה: אי אפשר לחיות אחרת, ההוכחה - הצרעת!

השאיפה של היהודי היא דבקות בה, בתורה ובמצוותיה, והתורה תורת חיים היא, צריך לחיות אותה. כשהיהודים לא רק "מקיימים תורה ומצוות" אלא אף "חיים חיי תורה" הרי היא כדברי החבר "נותנת להם חיות אלוקית ומקנה להם זיו ויופי ואור בנפשותיהם ובגופיהם ובלבושיהם ובמעונותיהם". הביטו בפני יהודי שחי חיי תורה וראו את זיו פניו, הבגדים הפשוטים שלובש נדמים מלאי הוד, ובביתו, בית של תורה, מרגישים את החום והאופי המיוחד. וכשהאדם מחובר לתורה, מחובר לקב"ה, החיבור מקרין על כל מעשיו, דרכיו וסביבותיו. לעומת זאת ריחוק מאת ה ניכר מייד באדם ובסביבותיו. אלו הנגעים המופיעים על גופו בגדיו או כליו כתגובה לחטא ופגם של לשון הרע ודומיו. כשהאדם חי חיים הרמוניים עם העולם (ולא בכדי מופיעה הצרעת או חלק מהופעותיה רק בארץ ישראל), אז כל חריגה גורמת לחוסר שלמות וניכרת מייד. אולם כשהאדם מנותק מטבעו הנפשי, מחיי תורה בשלמות, אינו חש בניואנסים קטנים של פגמים. כשירד הדור הפסיקו להופיע גם נגעי הצרעת. החיבור הרגיש והמושלם בין הגוף והנפש התערער.

איך מגיעים לדרגה זו של שלמות נפשית? בשלב הראשון על ידי קיום תורה גם שלא לשמה, קיום מצוות גם בלי חיבור נפשי, כל מצווה ומצווה משפיעה על הנפש ומתקנת אותה. אחרי המעשים נמשכים הלבבות, וצריך עבודה רוחנית וסבלנות עד דרגת אהבת ה אותה מתאר הרמב"ם (הלכות תשובה, י, ג): "שיאהב את ה אהבה גדולה יתירה עזה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה... כמו שצונו בכל לבבך ובכל נפשך". עד אז צריכה להדהד באוזנינו תגובת מלך הכוזרי כששמע את התשובה: "רואה אני כי תורתכם כוללת כל דק ונפלא שבחוכמות, דבר אשר אין כמוהו בכל תורה אחרת".


הרב ד
"ר צבי שטטמפר מרצה למשפטים בתכנית הציונות הדתית של הקריה האקדמית אונו