כחודש חלף מאז יצא לאור הספר "הכותל המערבי - הלכות ומנהגים", על ידי הקרן למורשת הכותל המערבי. הספר, המתיימר להוות אוסף של כלל ההלכות הקשורות לכותל ולהר הבית, משמיט בצורה שאינה משתמעת לשני פנים את כל ההקשרים הציוניים של הכותל: מלחמת ששת הימים, חיילי צה"ל, הרבנות הראשית, הרב גורן. ומי כן נכנס פנימה? כמובן, הציבור החרדי. אילו היה הספר יוצא לפני 200 שנה, עוד בטרם הכותל בידינו, לא היה צורך לערוך בו שינוי מהותי.
הספר, שנלקט ונערך על ידי הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי, והרב ישראל יוסף ברונשטיין, רב חרדי שפרסם לא מעט ספרים בעבר, מהווה, לדברי ההוצאה, "מכלול מלא של דיני ומנהגי הכותל המערבי, בשפה פשוטה השווה לכל נפש, ובד בבד משלב הוא בתוכו מאגר עצום של מראי מקומות לכל אשר יבקש להעמיק, להרחיב ולבסס את ידיעותיו בנושא זה. לספר מתלווים צילומים ותרשימים. צילומים אלה נלקטו בעמל ומתוך מחשבה רבה ויש בהם עזר רב להבנת הדברים".
וכך, המעיין בספר יגלה כי אסור לו לשתות מים ליד הכותל או לנשק את ילדיו הקטנים, אך לא יהיה לו מושג כיצד נחגג בכותל יום ירושלים או יום העצמאות. כמובן שאת נושא העלייה להר הבית כפי שהוא מתואר בספר, ניתן לסכם במילה אחת: אסור. בספר, שכולל בתוכו תמונות רבות של מנהיגי הציבור החרדי, לא תמצאו את תמונתו של הרב מאיר יהודה גץ, הרב המיתולוגי של הכותל, ששירת בצבא ואף שכל את בנו אשר שירת בחטיבת הצנחנים ונהרג בפריצה אל הכותל. בהפניות הרבות שמצוינות בסוף הספר, אין אזכור אין לספרים שנכתבו על הכותל על ידי רבני המחנה הציוני דתי.
מי שחשף את החללים הרבים שהספר מכיל בתוכו הוא לא אחר מחבר הכנסת אורי אורבך. בשיחה לכיפה הוא מספר כי התפלא לגלות שהספר שמומן מכספי מורשת הכותל המערבי (הכפופה למשרד התיירות. א.ר.), "מוחק בכוונה אזכורים של זיקת הציונות הדתית והמדינה בכלל לכותל המערבי. אתה יכול לעשות ספר כזה בלי הרב גורן, הרב גץ, ששת הימים וצה"ל?"
תראה, הספר מונח לידי. זה אלבום מאוד מהודר, יפה ומשובח, שכותרתו היא הכותל המערבי - הלכות ומנהגים, בהוצאת הקרן למורשת הכותל שזו קרן ציבורית, לא חרדית. אם היה מדובר בעוד ספר הלכות חרדי, בסדר, אל תכניסו מה שלא מתאים לכם. אז זה שאין נשים בספר, אתה אומר, ניחא, זה ספר שיש בו הלכות של הכותל המערבי, והקהל החרדי לא רוצה תמונות נשים, אני יכול להבין.
"אבל אין פה אזכור למלחמת ששת הימים, אין שום תמונות של חיילי צה"ל, בכלל. באחד הדיונים ההלכתיים שיש בספר סביב נשיאת נשק בכותל, מצורפת תמונה של חיילים אוסטרים עם חרב, משנת 1915. אתה רואה שזה מכוון. בתמונות של רבנים בכותל אתה רואה את גדולי הרבנים החרדים - הרב כהנמן, הרב אלישיב. אבל הרבנים הראשיים לישראל לא שם, אין את הרב גורן ואין את הרב גץ. זה פשוט צועק. הנוכחות החרדית היא כמעט בלעדית.
"יש בספר פרק שלם על חגים ומועדי השנה בכותל המערבי - ערב ראש השנה, יום כיפור, פסח, סוכות, שבועות, תשעה באב ואחרים. אבל אין שום אזכור ליום העצמאות, יום הזיכרון או יום ירושלים וצעדת מרכז הרב.
"אז שוב, נניח שתמונות נשים מונעות קנייה של קהל חרדי, אבל למחוק כל אזכור לצה"ל או לדתיים לאומיים? לא יכול להיות לזה הסבר. ואגב זה ספר מהודר, מצוין, אבל הוא אומר עזבו, זה עסק שלנו, לא קרה פה כלום בשישים השנים האחרונות."