הסיסים מגיעים מאפריקה ומופיעים בישראל באמצע פברואר, לשלושה חודשים וחצי עד תחילת יוני, תקופת ההתרבות. את קיניהם הם קובעים בכותל המערבי, המהווה את אתר הקינון הוותיק והגדול ביותר בעולם לסיסים, המקננים רק בחריצי חומות ומבנים גבוהים. ייחודו של הכותל בעבור הסיסים הוא בהיותו מבנה ישן, אנכי וגבוה, והתנועה הקבועה של אנשים ברחבה מביאה זרמי אוויר חם העולה לקיני הסיסים.
ציפור הסיס מתאפיינת בגילאים המופלגים אליהם היא מגיעה (עד גיל 21), במהירות הגבוהה שבה היא טסה (220 קמ"ש) ובניהול חיים מלאים באוויר הכוללים שינה, אכילה (של חרקים מעופפים) והתרבות: ציפור הסיס נוחתת רק לצורך הטלת ביצים וטיפול בצאצאים. הסיסים נאמנים לבני זוגם עד סוף חייהם, וחוזרים בסוף השנה אל הקן שבו קיננו בשנה הקודמת.
אמנון האן, יו"ר אגודת "ידידי הסיסים", מספר שהטקס היה "מקסים ומשפחתי, כמו שאנחנו אוהבים. אפילו קצת מיסטי, עם ברכת רב הכותל בתחילת האירוע. זה מרגש את כל מי שאוהב טבע ומודע לקיום של הציפור הנפלאה הזו. אנחנו עושים את הטקס בסוף היום, לפני תפילת מנחה, ואחר כך יושבים ומסתכלים למעלה. בשנה שעברה, בדיוק לאחר הטקס, ירדו הסיסים מהשמיים כמו חיצים, אל הקינים שלהם. השנה חיכינו 20 דקות עד שהשמש ירדה נמוך, כיוון שהסיסים מסתובבים סביב הקינים שלהם בשני זמנים ביום - בין עלות השחר לסביבות שעה שמונה בבוקר, ובסביבות שקיעת השמש. הם שומרים על הקינים מפולשים ומשחקים".
לאירוע, המתרחש זו שנה שנייה בכותל, הגיע גם הרב יוסף קופלד, הראשון שגילה את תופעת קינון הסיסים בין אבני הכותל. "הוא העביר את המידע הזה למרכז המידע על הסיסים בגרמניה, ובחור אחד משם שאוהב ישראלים החליט לעשות מעקב קינון סיסים בכותל, יחד עם פרופ מנדלסון ז"ל מאוניברסיטת תל אביב,והם גילו שם 88 קינים. זו אחת המושבות הגדולות הידועות בעולם, בגודל פיזי.
לדברי האן, קינון הסיסים תלוי במקומות גבוהים כיוון שרגליה של הציפור אינן מפותחות, והיא נופלת קרוב לשלושה מטרים באוויר עד שהיא מצליחה להיעזר באווירודינמיקה ולעוף. צפיפות הבנייה העירונית גורמת לכך שגוזלי הציפורים נאכלים פעמים רבות על ידי חתולים, אך בכותל המערבי נמנע הדבר.
בטקס הזכירה נעמי צור, סגנית ראש העיר, את הפסוק בירמיהו המדבר על הסיסים - "גַּם-חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, וְתֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת-עֵת בֹּאָנָה (ירמיהו ח), ואמרה כי " ירמיהו הביא את הסיסים כדוגמא לציפור אשר יודעת באופן טבעי לשוב לאותו מקום באותו הזמן ממש. ההתכנסות בכותל, ממש במקום בו עמד ירמיהו הנביא ודיבר על הסיסים, מרגשת מאוד בעיני".